כל הקטעים בנושא אמריקניזציה

שיחות טלפון לשירות לקוחות בחברות שאני מנוי לשירותים שלהן הן אחד הדברים שאני הכי שונא בעולם. באמת, זה יושב גבוה ברשימה ביחד עם לעשות טסט לאוטו ולשטוף את הסכו"ם – וזה לא בגלל השיחה עם נציג השירות, אלא בגלל הזמן שעובר מהרגע שהרמתי את הטלפון ועד שהתחלתי סוף סוף לדבר עם מישהו.

לחנון-האמריקאי-אוהב-השירות-האדיב שבי יש כמה רעיונות קטנים שיכולים לדעתי להנעים לי, הלקוח, את התהליך – אני כמעט בטוח ששמעתי על חלק מהדברים האלו כבר, אבל בעצם לא ראיתי את זה עובד בשום מקום:

  1. אל תאלצו אותי להקיש את מס' הטלפון שלי, לשמוע קול אדיב מקריא אותו שוב, ולאשר. בטח ובטח שלא אם הנציגים שלכם יבקשו אותו שוב בעל פה ברגע שהם יענו. הטלפון הסלולרי שהיה לי לפני 10 שנים ידע לזהות מספרי טלפון ולהגיד לי במי מדובר, הגיע הזמן שגם מחשבי העל של מרכזי שירות הלקוחות ידעו.
    באותה הזדמנות בואו ודלגו על פרטים אישיים מינימליים כמו השפה אותה אני דובר, דלגו גם על פרסומות למוצרים שלא רלבנטיים אלי – אתם צריכים לדעת את כל זה בעצמכם לפי כרטיס המידע שפתחתם לי כשנרשמתי לשירות שלכם.
  2. אם הצלחתי לעבור את מסכת התפריטים הקוליים המייגעת כדי להגיע אל הנציג הנכון, אל תחייבו אותי בעונש של האזנה למוזיקה קלאסית שנחתכת שוב ושוב באותה נקודה בדיוק כדי שתספרו לי על כמה שאני לקוח חשוב בזמן שאני ממתין שהנציג יתפנה – וחזרה לתחילת המנגינה. תנו לי את האפשרות ללחוץ על איזה כפתור כדי לשמוע מה מקומי בתור וכמה זמן בערך זה יקח, ותתקשרו אתם אלי כשיגיע תורי.
  3. כשהגיע תורי ואתם מתקשרים, תתחילו את השיחה בהודעה מוקלטת על כך שלא שיקרתם – הנה, הגיע תורי וחזרתם אלי. אם אני בדיוק עסוק ולא יכול לדבר, תאפשרו לי לבקש מהמחשב החכם שידחה את התור שלי – אני אקיש כמה זמן אני צריך, ואחרי שהזמן הזה עובר, אכנס שוב לתור. 
    יותר מזה, בכל זמן ההמתנה הנוחה הזו שלי, תנו למשתמשים הטכניים יותר את האפשרות להרים טלפון שוב לשירות הלקוחות שלכם כדי לשמוע את המחשב מעדכן מה מצבם בתור – כמה אנשים עוד יש לפניהם וכמה זמן בערך זה יקח. ואז, אם ירצו, הם יוכלו כבר להשאר על הקו, או לנתק, או לבקש הארכה כי הם תיכף נכנסים לפגישה, או להודיע שפתרו את הבעיה וכבר בכלל לא צריכים עזרה. 
  4. בקשר לאותו סט מייגע של תפריטים בחיפוש אחר הנציג הנכון – תנו לאלו מאיתנו שיש להם את הזמן לשבת מול מחשב את האפשרות למלא באינטרנט טופס קצר שבו אני מסביר את הבעיה שלי. ברגע שהטופס יישלח, הוסיפו אותי לאותו תור שתיארתי קודם, ותנו לנציג שלכם לקרוא את הבעיה שלי לפני שהוא מתקשר, שכבר ידע מראש מה בדיוק אני צריך ממנו.

זהו. תודה :)

אם הייתי עשיר ו/או בעל השפעה, הייתי בטח מנסה לשכנע את אפל ואיידיגיטל שיתנו לי להקים ולנהל את ה- iTunes Store הישראלית. החנות הזו היא, לדעתי, אחד הכלים שהקפיצו את אפל והאייפוד בארה"ב – ונראה לי שאפשר לעשות מהשיטה שלה הרבה מאד כסף גם כאן בארצנו.

זה לא שאני תמים וחושב שאנחנו לא שאנחנו לא מדינה של פיראטים, אבל יש משהו מנצח בנוחות של חנות שנמצאת בתוך נגן המדיה שלי. הנוחות הזו (בשילוב של מסע פרסום לא זול) יוכלו לדעתי להרים עסק די מצליח, משתי סיבות עיקריות:

  1. אנחנו אולי פיראטים, אבל לך תסתכל לנינט בעיניים ותגיד לה שלא משנה כמה קשה היא עבדה, אתה לא מוכן לשים 5 שקלים בשביל הזכות לשמוע את השיר שלה מתי וכמה שבא לך. סה"כ 5 שקלים! אנחנו אפילו לא מכריחים אותך לקנות את כל האלבום!
  2. אין דבר מייגע יותר מלהסתובב בין מגוון אתרי ההורדות/שראזה/אימיול/טורנטים, לחכות שעה, ולגלות שהורדת גירסה לא טובה של השיר החדש של נינט.

כמה נוח זה שאייטונז, שירות יציב שהצליח בעולם, עם שם שאני כבר סומך עליו, ישמור בשבילי את מס' כרטיס האשראי שלי ויאפשר לי בקליק אחד לשמוע 30 שניות של שיר ובקליק שני להוריד אותו למחשב ולצרף אותו לספריית המוזיקה שלי. ופשוט כי זה אייטונז, הספרייה כבר מסתנכרנת אוטומטית עם האייפוד, וכוללת מידע מדוייק על השיר ואפילו תמונה של העטיפה של הדיסק. כל זה תמורת 99 סנט או פקק של בקבוק פפסי.

אני מבין שהולכת להיות בארץ מלחמה קשה בבעלי זכויות היוצרים, בייחוד בנוגע למוזיקה שבאה אלינו מחו"ל, אבל למה שלא נתחיל עם כל מיני לייבלים קטנים, אמנים עצמאיים, חברות הפקה קטנות ושאר יוצרים שדוקא כן מעוניינים למכור את התוכן שלהם, באופן חוקי.
ניסיתי לשאול חבר שקשור לתחום, והוא אמר שאם התנאים יהיו פייריים, הוא היה נכנס לדבר כזה בין אם החברות הגדולות יהיו שם ובין אם הן לא. אפילו בעצמו הוא היה נכנס. ובעולם שבו אני עשיר ו/או בעל השפעה -ברור שהתנאים יהיו פייריים.

ובמקביל למהפיכה שנעשה בתחום המוזיקה בארץ, נדבר גם עם רשת, קשת, ערוץ 10, יס והוט, שבטח יסכימו למכור אצלנו פרקים ועונות של הסדרות שלהם באיכות טובה. הם הרי ישמחו לעשות עוד כסף מהתכנים שכבר יש להם (כל עוד לא נבקש מהם חס וחלילה לעבוד בזה, ונדרוש רק את קלטות הבטא האבודות מהארכיונים שלהם…)

ניווט, וכל זה:
סאבדומיינים
אתרים נוספים שתמצאו תחת אהמ.נו, ואתרים שהיו כאן פעם:
אהמ.נו אינקורפורייטד
פרויקט עםבולים
אלכס פולונסקי - כותב
שני קדר - זמרת, מעצבת
אופיר אברהמוב - צילום
עומר מי?
Omer Zivעומר זיו. בן 28. סטודנט בבצלאל. משתמש במחשב מאז 1985, באינטרנט מ- 93', במק מ- 07'. מנסה לנצל את הביקורתיות המפותחת-מדי שלי כדי לעשות דברים טובים. אוהב מאד תוכן, עיצוב, טכנולוגיה, ואת מה שקורה כשמערבבים בין שלושתם.
התמונות שלי ב- flickr
הטעם שלי ב- last.fm
האימייל שלי: עומר @ אהמ.נו

© עומר זיו, כל הזכויות שמורות  |  אהמ.נו מבוסס על וורדפרס בעברית - תודה רבה לרן יניב הרטשטיין, וכל שאר העוסקים בדבר.