כל הקטעים בנושא טלוויזיה

טוב, אז לא כתבתי כבר הרבה מאד זמן, והיתה לי איזו תכנית על לחבר בין הפורטפוליו שלי לבלוג הזה (ולפליקר?) ולנסות ליצור איזה דבר אחיד שגם מתעדכן בתדירות הגיונית… אבל בינתיים אני עסוק מדי. אם במקרה אתם עוקבים אחרי הבלוג ולא מכירים אותי באופן אישי, תדעו שזה בגלל שאני בניו יורק, בתכנית חילופי סטודנטים ב- Parsons. (ובלי קשר, פשוט בגלל שלימודי עיצוב הם הלימודים הכי עמוסים שיש.)(ואני יודע, כי ניסיתי בעצמי עוד כמה סוגים של לימודים…)

בכל מקרה, יש כאן בפארסונז תכנית של התמחויות, והתקבלתי להתמחות ב"בוקסי", חברה שעוסקת בחיבור שבין אינטרנט לטלוויזיה, ועושה לדעתי עבודה מעולה. אני לא אכנס לפרטים עכשיו, בעיקר כי אין לי זמן (אם אתם לא מכירים – אתם יכולים לראות וידאו קצר שמסביר מה זה בוקסי כאן).

הגעתי היום למשרד וראיתי פוסט חדש בבלוג של בוקסי, על העתיד של הטלוויזיה. כדאי לכם לקרוא אותו (זהירות, זה באנגלית וזה ארוך). הפוסט הזה החזיר אותי כמה שנים טובות אחורה:
ב- 2007, רגע לפני שהתחלתי לעבוד ב"רשת" (היינו אמורים ליצור מחדש את אתר האינטרנט של החברה – הו, כמה אופטימי שהייתי לפני שזה התחיל…) הייתי בכנס ראש פינה ובו התנהל דיון על אינטרנט וטלוויזיה… אחד המשפטים הכי חשובים שנאמרו באותו דיון, (ולדעתי ג'ף פולבר אמר אותו, אבל אני לא ממש בטוח), הוא שחברות הטלוויזיה צריכות להבין שהאינטרנט הוא לא האויב שלהן, אלא כלי שהן צריכות ללמוד להשתמש בו.

איכשהו, עברו מאז שלוש שנים, החיבורים מהירים יותר, הטכנולוגיה כבר קיימת, הולו מדהים אותי בכל יום מחדש, אפל הוציאו את האפל-טיוי, וכלום לא השתנה.

לא רוצה להתחיל להתלהם על כמה שמגעילה אותי התופעה, אז פשוט אתן לכם לקרוא את מה שליובל דרור היה להגיד בגלוב על המסיבה השנתית (?) של "הרנטגן" איפרגן והכתבה שליוותה את האירוע בחדשות ערוץ 10.

להגיד שאני מסכים עם כל מילה זה רק כי אני מנסה להיות מתורבת ולא לומר דברים חמורים הרבה יותר.
היה מכוער.
עשה חשק לברוח לחו"ל.
You get the picture.

אני אחד מאלה שמשתדלים שה- inbox שלהם תמיד יהיה על אפס. או לפחות, שואף לאפס. נקי.
אני ממש עובד יום יום כדי שה- eventbox שלי יהיה כולו מסומן כ"נקרא".
ואין דבר שמעצבן אותי בפייסבוק החדש יותר מזה שבטור הימני החדש, עם כל העדכונים וההמלצות, אין לי איך לעשות [x] כדי להעלים פריטים שלא מעניינים אותי.

זהו. זה כל מה שיש לי להגיד. אני גם ככה שונא את פייסבוק.

ככה אומרים בדה-מארקר, בכל מקרה.
הלוואי, הלוואי ומישהו שם ב- yes קרא (ואהב) את מה שכתבתי על זה, ואת המסמך ההוא של טיהאן-לקס.

לקח לי הרבה מאד זמן להבין את זה. מומלץ בחום. מצרף קליפ לדוגמה.
(קליפ מאד מאד עדין יחסית לאופי התכנית – למקרה שמסתובבים פה ילדים או משהו.)

אה כן – ותלכו ל- hulu.com, מגזין טיים אומר שזה אתר מדהים. whatever.
(לא מצליח להחליט אם זו דוגמה מעולה לפרסום מעצבן, או דוגמה מעולה לפרסום שהוא גם מעצבן וגם ולא יעיל).

יום שישי בערב, אני בבית של ההורים שלי במושב, בסלון. ארוחת ערב נגמרה, אחותי והילדים שלה נסעו. רק אני וההורים, מזפזפים בין החדשות של ערוץ 10 ל- 2. כולם מדברים על כמה שהם היו מעולים בשידורים של הבחירות. באופן טבעי הושטתי את היד לשלט כדי לחפש את "תכניות מוקלטות" ומיד נזכרתי שההורים שלי מסרבים לשלם את 15 השקלים הנוספים בחודש כדי שיהיה להם yesMax.

היי, אני עומר ואני מאוהב ב- yesMax שלי. אני לא מבין איך יש עדיין אנשים שנותנים למישהו אחר להחליט שעכשיו, ממש עכשיו הם צריכים לבחור בין משה דץ בערוץ 2, אמצע של סרט משנות ה- 80, או סופר נני באמריקה 4. ה- yesMax שינה לי את החיים וכבר יותר מחצי שנה לא קורה שמתחשק לי לראות טלוויזיה ואין לי מה לראות.

That said, לפני חודש שלחתי מייל לשירות הלקוחות של yes עם שתי בקשות/הצעות בקשר לדברים שפשוט שיגעו אותי בממיר הפלא שלהם. באותה תקופה התחילו לפרסם ב- yes את העונה החדשה שלהם. זה כלל את העונה השלישית של גיבורים, את דם אמיתי, ועוד כמה שטויות שתכננתי לפחות לתת להם צ'אנס. פרסמו ופרסמו ופרסמו, ואני לגמרי השתכנעתי – אבל לא היתה לי שום דרך לבקש מהמקס שלי שיקליט לי את הסדרות, כי הן עוד לא הופיעו בלוח השידורים.

הצעה מס' 1 ליס: תוסיפו לתפריטים שלכם אזור של "סדרות" בו אני יכול לראות בכל רגע נתון את כל הסדרות שקיימות בלוח השידורים שלכם ואת כל הסדרות שממש תיכף יגיעו, ותנו לי את האפשרות לסמן כבר עכשיו שאני רוצה להקליט את הסדרה כולה.

בעיה נוספת שממש עצבנה אותי, היא שפספסתי את תחילת העונה של dirty sexy money. ראיתי את הפרק הראשון, ואז את הרביעי. ומאד רציתי "להשלים" איכשהו את פרקים 2-3.

הצעה מס' 2 ליס: אם כבר סימנתי שאני רוצה להקליט סדרה שלמה, תנו לי איפשהו את האפשרות "להזמין" (ואפילו, בכסף, אם אין ברירה) את הפרקים שפספסתי. אני לא מדבר פה על VOD, אלא על כך שבאחד מ- 900 האפיקים הנסתרים שלכם, תשדרו לופ של הפרקים שכבר שודרו בסדרות הדגל שלכם, ו"תדחפו" אותם בדיעבד לתוך הממיר שלי. ממש כמו שאתם ממלאים לי אותו בסרטים שלא אראה לעולם ב- Max Movies.

דבר אחרון בנושא: לא זוכר איך הגעתי לשם, אבל נתקלתי באתר של teehan+lax במחקר שלם שהם עשו על הממירים המקליטים שמציעות שתי חברות הכבלים הגדולות בקנדה. הם דיברו שם בעיקר על שימושיות ועיצוב, וגם הציעו עיצוב משלהם לתפריטים של ממיר שכזה. מומלץ בחום, אפילו רק בשביל להסתכל על התמונות.
אחד הדברים החשובים ביותר שהם מציעים שם, שלמיטב ידיעתי עושים ב- Tivo אבל לא בשום מקום אחר, זה המלצות. נכון, שוק הטלוויזיה בישראל לא בדיוק פורח, אבל לדעתי אם ה- yesMax שלי היה יודע להמליץ לי לנסות סדרות או סרטים על בסיס נתוני הצפייה/הקלטה שלי, אני חושב שהייתי רואה הרבה יותר טלוויזיה. וזה בטוח טוב למישהו שם ב- yes.

ניווט, וכל זה:
סאבדומיינים
אתרים נוספים שתמצאו תחת אהמ.נו, ואתרים שהיו כאן פעם:
אהמ.נו אינקורפורייטד
פרויקט עםבולים
אלכס פולונסקי - כותב
שני קדר - זמרת, מעצבת
אופיר אברהמוב - צילום
עומר מי?
Omer Zivעומר זיו. בן 28. סטודנט בבצלאל. משתמש במחשב מאז 1985, באינטרנט מ- 93', במק מ- 07'. מנסה לנצל את הביקורתיות המפותחת-מדי שלי כדי לעשות דברים טובים. אוהב מאד תוכן, עיצוב, טכנולוגיה, ואת מה שקורה כשמערבבים בין שלושתם.
התמונות שלי ב- flickr
הטעם שלי ב- last.fm
האימייל שלי: עומר @ אהמ.נו

© עומר זיו, כל הזכויות שמורות  |  אהמ.נו מבוסס על וורדפרס בעברית - תודה רבה לרן יניב הרטשטיין, וכל שאר העוסקים בדבר.