כל הקטעים בנושא עיצוב

לפני כמה חודשים טובים, כשרק התחיל החופש (כלומר, מדובר כאן על העבר הרחוק), שלחתי מייל אל עמית מ"ירושלים האחרת". המייל נכתב אחרי שיחה עם חברה טובה, ירושלמית, על ירושלים, הפוטנציאל של העיר (שאפילו אני מסוגל לזהות) וחוסר המימוש שלו (שכל אחד יכול לזהות בקלות).

יכול מאד להיות שעמית לא היה כתובת הנכונה ומעבר לכתיבת המייל לא קרה שום דבר בנושא. מאז המייל גם חגגנו עוד ועוד הפגנות חרדים ואני (באופן אישי) הצלחתי לאבד עוד מהאמון שלי בסיכויים של העיר, ובכל זאת, חשבתי שאולי הרעיון יעניין מישהו.

שלום עמית,

אני קורא בבלוג שלך כבר הרבה זמן ורציתי להתחיל בלהגיד שאפילו כשקשה לי מאד עם ירושלים, הבלוג שלך מצליח לעניין ואף לגרום לה להיראות טוב (או לפחות, בעלת פוטנציאל אדיר). אני כותב בקשר לפוטנציאל האדיר המדובר – ויודע שאתה בטח לא האיש אליו אני אמור לפנות, אבל אתה כן האיש הכי נגיש עבורי.

הקדמה: אני (סטודנט לתקשורת חזותית בבצלאל) ודקלה (חברה טובה שכבר לא סטודנטית וגם לא למדה בבצלאל, אבל מאד מאמינה ברוח-החדשה, ביכולות של ברקת, ואף היתה קצת פעילה בזמנה) ישבנו לפני כמה ימים על המרפסת של מרכז בגין שליד הסינמטק וחיכינו להקרנה של איזה סרט. ישבנו והסתכלנו על הנוף (מאד מרשים) ודיברנו על כמה שהפספוס ענק, כי ירושלים כל כך לא מוכוונת תיירות (ובקושי מוכוונת אנשים שגרים בה ומסתובבים בה באופן יום-יומי). גם דקלה וגם אני טיילנו מסביב לעולם, וקל מאד להרגיש בהבדל בין ערים בהן חשבו על מי שמגיע לבקר בהן לבין ערים בהן לא נתנו לזה תשומת לב. להסתובב בירושלים בתור תייר ללא הדרכה זה כמעט בלתי אפשרי, אני באופן אישי גר בעיר כבר שנתיים ועדיין מרגיש אבוד לחלוטין ברגע שאני הולך ברחוב מקביל לזה שאני רגיל ללכת בו (ולפעמים קצת מאויים מהתחושה שאני אצטרך אולי לבקש ממישהו הסבר איך מגיעים לאן, וכו'.)

חשבנו שחוץ מעבודת היח"צנות, הנקיון והפיתוח האדירות שירושלים עדיין צריכה – מה שיכול לעשות הבדל מאד גדול הוא פשוט להוסיף לירושלים קצת עיצוב (אולי אפילו מיתוג).

עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה, העביר ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל הרצאה בה הוא הדגיש את חשיבותו האמיתית של העיצוב כמשפיע על הסביבה שלנו. אחד מהסטודנטים שסיימו השנה את הלימודים במחלקה עשה פרוייקט גמר שלם שעסק בשילוט והכוונה של מבקרי התערוכה בתוך הבניין של בצלאל (בניין שאינו מוכוון מבקרים ארעיים בעצמו…). והעיסוק במיתוג, שילוט, וסידור מידע הינו מהותי בלימודים במחלקה.

דקלה ואני חשבנו שזה ממש מוזר שעיריית ירושלים לא יוצרת קשר עם אותו ראש מחלקה ומנסה ליצור שיתוף פעולה אמיתי בין בצלאל לירושלים, שיעסוק בעיצוב מחדש של העיר. ירושלים יכולה תוך זמן קצר ובתקציב לא גדול (ובעיקר, בהשקעה זמן ואכפתיות של סטודנטים שרוצים לעצב משהו משמעותי) להפוך לעיר שהתחושה שמקבלים כשמסתובבים בה ברחוב היא הפוכה לגמרי מזו שתיארתי קודם – על ידי "מיתוג" עירוני שיתפוס את העין, שילוט ברחובות העיר, מיפוי אינפורמטיבי ונוח, הוספת מידע ברחבי העיר ואפילו פשוט בעזרת חידוש אתר האינטרנט של העירייה.

אני אמנם בסה"כ סטודנט, אבל יכול בקלות לדמיין איך תהליך כזה של מיתוג לעיר יכול להפוך לפרוייקט רב-שנתי וכלל מחלקתי שאמנם נעשה על ידי סטודנטים, אבל מובל על ידי צוות מקצועי של מרצים שידאגו לשמור על רמה גבוהה לעבודה. פרוייקט כזה, אם הוא ישולב כחלק מהקורסים הקיימים (ולא יהיה פרוייקט התנדבותי שנעלם מחוסר זמן של הסטודנטים הלחוצים גם ככה…) יכול באמת לשפר את לא רק את חזות פני העיר – אלא את החוויה של מי שנמצא בה. שיתוף פעולה כזה יאפשר לסטודנטים במחלקה לעסוק במשהו "אמיתי" ומעל לכל – ליצור קשר אמיתי בין הסטודנטים לבין העיר שבה הם חיים.

חוץ מהמחלקה לתקשורת חזותית – יש בבצלאל עוד כמה מחלקות שבטח יכולות לתרום לירושלים (אמנות, אדריכלות, צילום, וידאו, עיצוב תעשייתי…) ויש עוד כמה וכמה בתי ספר שבטח יוכלו להשתתף בפרוייקטים דומים מול העירייה. השאלה שלי – היא אם אתה אולי יודע למה, בעצם, אין עדיין שיתוף פעולה שכזה?

תודה, ומקווה שלא סתם בזבזתי לך כמה דקות טובות של היום בקריאת המייל ממני…

עומר

שלום עמית,
אני קורא בבלוג שלך כבר הרבה זמן ורציתי להתחיל בלהגיד שאפילו כשקשה לי מאד עם ירושלים, הבלוג שלך מצליח לעניין ואף לגרום לה להיראות טוב (או לפחות, בעלת פוטנציאל אדיר). אני כותב בקשר לפוטנציאל האדיר המדובר – ויודע שאתה בטח לא האיש אליו אני אמור לפנות, אבל אתה כן האיש הכי נגיש עבורי.
הקדמה: אני (סטודנט לתקשורת חזותית בבצלאל) ודקלה (חברה טובה שכבר לא סטודנטית וגם לא למדה בבצלאל, אבל מאד מאמינה ברוח-החדשה, ביכולות של ברקת, ואף היתה קצת פעילה בזמנה) ישבנו לפני כמה ימים על המרפסת של מרכז בגין שליד הסינמטק וחיכינו להקרנה של איזה סרט. ישבנו והסתכלנו על הנוף (מאד מרשים) ודיברנו על כמה שהפספוס ענק, כי ירושלים כל כך לא מוכוונת תיירות (ובקושי מוכוונת אנשים שגרים בה ומסתובבים בה באופן יום-יומי). גם דקלה וגם אני טיילנו מסביב לעולם, וקל מאד להרגיש בהבדל בין ערים בהן חשבו על מי שמגיע לבקר בהן לבין ערים בהן לא נתנו לזה תשומת לב. להסתובב בירושלים בתור תייר ללא הדרכה זה כמעט בלתי אפשרי, אני באופן אישי גר בעיר כבר שנתיים ועדיין מרגיש אבוד לחלוטין ברגע שאני הולך ברחוב מקביל לזה שאני רגיל ללכת בו (ולפעמים קצת מאויים מהתחושה שאני אצטרך אולי לבקש ממישהו הסבר איך מגיעים לאן, וכו'.)
חשבנו שחוץ מעבודת היח"צנות, הנקיון והפיתוח האדירות שירושלים עדיין צריכה – מה שיכול לעשות הבדל מאד גדול הוא פשוט להוסיף לירושלים קצת עיצוב (אולי אפילו מיתוג).
עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה, העביר ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל הרצאה בה הוא הדגיש את חשיבותו האמיתית של העיצוב כמשפיע על הסביבה שלנו. אחד מהסטודנטים שסיימו השנה את הלימודים במחלקה עשה פרוייקט גמר שלם שעסק בשילוט והכוונה של מבקרי התערוכה בתוך הבניין של בצלאל (בניין שאינו מוכוון מבקרים ארעיים בעצמו…). והעיסוק במיתוג, שילוט, וסידור מידע הינו מהותי בלימודים במחלקה.
דקלה ואני חשבנו שזה ממש מוזר שעיריית ירושלים לא יוצרת קשר עם אותו ראש מחלקה ומנסה ליצור שיתוף פעולה אמיתי בין בצלאל לירושלים, שיעסוק בעיצוב מחדש של העיר. ירושלים יכולה תוך זמן קצר ובתקציב לא גדול (ובעיקר, בהשקעה זמן ואכפתיות של סטודנטים שרוצים לעצב משהו משמעותי) להפוך לעיר שהתחושה שמקבלים כשמסתובבים בה ברחוב היא הפוכה לגמרי מזו שתיארתי קודם – על ידי "מיתוג" עירוני שיתפוס את העין, שילוט ברחובות העיר, מיפוי אינפורמטיבי ונוח, הוספת מידע ברחבי העיר ואפילו פשוט בעזרת חידוש אתר האינטרנט של העירייה.
אני אמנם בסה"כ סטודנט, אבל יכול בקלות לדמיין איך תהליך כזה של מיתוג לעיר יכול להפוך לפרוייקט רב-שנתי וכלל מחלקתי שאמנם נעשה על ידי סטודנטים, אבל מובל על ידי צוות מקצועי של מרצים שידאגו לשמור על רמה גבוהה לעבודה. פרוייקט כזה, אם הוא ישולב כחלק מהקורסים הקיימים (ולא יהיה פרוייקט התנדבותי שנעלם מחוסר זמן של הסטודנטים הלחוצים גם ככה…) יכול באמת לשפר את לא רק את חזות פני העיר – אלא את החוויה של מי שנמצא בה. שיתוף פעולה כזה יאפשר לסטודנטים במחלקה לעסוק במשהו "אמיתי" ומעל לכל – ליצור קשר אמיתי בין הסטודנטים לבין העיר שבה הם חיים.
חוץ מהמחלקה לתקשורת חזותית – יש בבצלאל עוד כמה מחלקות שבטח יכולות לתרום לירושלים (אמנות, אדריכלות, צילום, וידאו, עיצוב תעשייתי…) ויש עוד כמה וכמה בתי ספר שבטח יוכלו להשתתף בפרוייקטים דומים מול העירייה. השאלה שלי – היא אם אתה אולי יודע למה, בעצם, אין עדיין שיתוף פעולה שכזה?
תודה, ומקווה שלא סתם בזבזתי לך כמה דקות טובות של היום בקריאת המייל ממני…
עומר

הנה משהו שנתקלתי בו היום:

wf_quickbuttons

זהו מסך לדוגמה מתוך ממשק חדש לכספומטים של Wells Fargo עליו עובדים בחברת Pentagram מאז 2005. המסך הזה מתאר את העמודה השמאלית שהוסיפו למסך הפתיחה שלהם, שזוכרת עבורך אוטומטית את הפעולות הנפוצות שאתה עושה עם כספומט (נגיד, למשוך 40 דולר).

הוכחה שאני חנון (למקרה שחסרה לכם) – כשאני אהיה גדול, לעצב דברים כאלו תהיה העבודה המושלמת בשבילי. כבר שנים שאני מתלונן לחברים (מסכנים) על איך שכספומטים עובדים, מתנסחים ומעוצבים… כיף לראות שיש מי שעשה משהו בעניין.

כתבה שלמה על התהליך ועוד הרבה תמונות אפשר למצוא ב- Physical Interface.

מחר בצהרים יש לכל שנה ב' במחלקה שיחה עם הסגל שבה ידברו איתנו על בחירת מסלול ללימודים בשנים ג'-ד'.
אמנם התחלתי את הלימודים בהרגשה שיש לי מושג די ברור של מי אני ומה אני, אבל מאז למדתי די הרבה ואני מודה שנכון להיום אני ממש לא יודע לאיזה מסלול ללכת… כי טיפוגרפיה זה הכי "נחשב" ואני באופן אישי נחשב לאחד הטיפוגרפים של הכתה, אינטראקטיב תמיד היה התחום שלי אבל אני קצת יותר מדי טוב בו (כי כבר עבדתי בזה), איור זה משהו שכיף לדמיין לרגע (ואז לשכוח מזה כי אין באמת סיכוי) וברודקאסט זה מאד יפה (אבל אני לא מבין בזה כלום). לפרסום אני לא אלך לעולם :)

בכל מקרה, נתקלתי היום במשהו שראיתי כבר פעם אבל ממש עושה חשק, דוקא, לברודקאסט. זו לא ממש חוכמה כי זה פרוייקט של אריק לרנר והוא לטעמי סופר-מוכשר. אריק הוא ילד הפלא האחרון שיצא מבצלאל – בטח שמעתם עליו בתור הישראלי ההוא שקוקה קולה העסיקו בשביל הפרסומת של רגע לפני האולימפיאדה, וכל זה. כאמור, סופר מוכשר.

אני לא מאמין שאי פעם אהיה מסוגל לצלם וידאו כזה, אבל – עדיין, תראו איזה יופי:

קיבלתי היום מייל מיותם קלנר, חבר לשכבה בלימודים, שחיפש בעברית בגוגל את "הלווטיקה" ומצא את האתר שלי בטעות כי הייתי רביעי ברשימת התוצאות. רביעי!

אני כמעט בטוח שהמקום היחיד בו הספקתי להזכיר את הלווטיקה הוא כחלק מהמצאת הדת החדשה שלי (או אולי כשדיברתי על אובג'קטיפייד?), ובכל זאת אני במקום רביעי – החלטתי שלא להטריח את עצמי במחשבה על מה שזה אומר לגבי עיצוב גרפי בישראל או על שמות סרטים (ופונטים) בעברית – ובמקום זה להשקיע את הזמן שלי בהוספת פוסט ובו שתולה המילה "הלווטיקה" כמה וכמה פעמים, כדי שעוד אנשים ימצאו אותי בטעות.

ברוכים הבאים, strangers.

ניווט, וכל זה:
סאבדומיינים
אתרים נוספים שתמצאו תחת אהמ.נו, ואתרים שהיו כאן פעם:
אהמ.נו אינקורפורייטד
פרויקט עםבולים
אלכס פולונסקי - כותב
שני קדר - זמרת, מעצבת
אופיר אברהמוב - צילום
עומר מי?
Omer Zivעומר זיו. בן 28. סטודנט בבצלאל. משתמש במחשב מאז 1985, באינטרנט מ- 93', במק מ- 07'. מנסה לנצל את הביקורתיות המפותחת-מדי שלי כדי לעשות דברים טובים. אוהב מאד תוכן, עיצוב, טכנולוגיה, ואת מה שקורה כשמערבבים בין שלושתם.
התמונות שלי ב- flickr
הטעם שלי ב- last.fm
האימייל שלי: עומר @ אהמ.נו

© עומר זיו, כל הזכויות שמורות  |  אהמ.נו מבוסס על וורדפרס בעברית - תודה רבה לרן יניב הרטשטיין, וכל שאר העוסקים בדבר.