קראתי ב- swissmiss (בלוג עיצוב כזה, ממש טוב) ונתקלתי בקטע וידאו מאד יפה שבו שאלו 50 אנשים בברוקלין את אותה השאלה - איפה היית רוצה להתעורר מחר בבוקר:

מסתבר שזה הפך לפרוייקט שלם עם אתר משלו (50people1question.com) שלדעתי כדאי לכולם לבקר בו פעם בכמה זמן. זה מהפרוייקטים האלו שמצליחים להשאיר את הצופה עם מצברוח טוב ורע בבת אחת ובעיקר מזכירים שיש עוד רעיונות ממש פשוטים, ממש יפים, שיכולים גם להצליח. וזה טוב.

אחרי כל זה, הוידאו עשה לי הרגשה קצת עצובה. אני חושב שאולי דוקא הפסקול הוא זה שגורם לזה, כאילו אם היה מתנגן ברקע משהו שאין בו פסנתר וכינור (?) הייתי מרגיש אחרת לגמרי בסוף. מעניין לנסות לבדוק את זה פעם…  זה קצת כמו שלפני כמה ימים לא שמתי לב כשהעבירו מולי טלוויזיה ל- mute וניגנו מוזיקה מהמערכת בזמן שעל המסך הופיעה פרסומת לשמפו. פתאום הפרסומת נראתה לי כל כך נעימה, אפילו שכל המסרים עדיין היו ברורים מהוידאו והטקסטים שהופיעו על המסך – בחורה מאושרת עם השיער המבריק שלה מתנפנף ברוח, בועיות ויטמין e חודרות לעומק השיער וכל זה. אבל לא מציק. אותי זה ממש שכנע.

בכל מקרה, בואו נעשה משהו כזה יפה ופשוט גם. טוב?