להיות דוד זה בטוח הרבה יותר קל מלהיות אבא. אבל פה ושם כשאני עושה בייביסיטר אני עומד מול ילד עצבני ששום דבר כבר לא מעניין אותו. הוא בוכה עכשיו וזה בכלל לא משנה על מה. למזלי, אני לא אחראי על חינוך הילד ויכול לנסות לפתות אותו עם שוקולד ו/או סרט בדיוידי, אבל שמתם פעם לב כמה זמן עובר בין [להכניס את הדיוידי] לבין [דמויות מקפצות על המסך ומשמחות את הילד] ?

לפני כמה ימים הייתי אצל אחותי, ומצאתי את עצמי באחד מהרגעים האלו של "איך לא חשבו על זה קודם?!". הכנסתי את הדיוידי של פיטר פן, וראיתי מולי את המסך הבא:

ה- Fast Play של דיסני

ה- Fast Play של דיסני. הם כנראה מתמודדים עם ילדים קצת יותר ממני.

קריין אמריקאי מודיע לי שבעוד רגע יתחילו השידורים ואני לא צריך לעשות יותר כלום. בלי אזהרות, בלי תפריטים, ועם אחיין מרוכז בטלוויזיה הרבה יותר מהר משאני רגיל. גאוני, לא?

כמה בעיות שכבר ראיתי בפיצ'ר הזה:

  1. המסך הזה של "שימו לב, אנחנו מתחילים פה ניגון מהיר" מופיע לקצת מעט מדי זמן בשביל שאני אמצא את השלט, אתן לו כמה מכות כדי לשכנע אותו לעבוד, ואספיק להגיד לדיוידי שאני לא מעוניין. אם אני לא מעוניין.
  2. הסרט יופעל אוטומטית עם הגדרות קבועות על סראונד באנגלית, בלי כתוביות, ואני לא ממש מבין למה היבואן לא שינה את ההגדרה הזו באופן אוטומטי לעברית.
  3. דיסני מפעילים באופן אוטומטי את הסרט ביחד עם הפרסומות שיש לפניו, והפיצ'רים שיש אחריו. אם אתם כבר חושבים על הלקוחות שלכם ולא על עצמכם, למה לא להחליף את הסדר ולהציג קודם כל את הסרט, ורק אחריו כמה פיצ'רים ופרסומות מתוך הדיוידי?