דיברתי עם חבר על המצב בעזה. על חיילים במלחמה. על מלחמת גרילה ומשפחות שאין להם מים לשתות. על הבית של ההורים שלי (מרחק של 30 שניות) והילדים של אחותי (דקה). על נפט, חברת החשמל וחשמל סולארי. על כבישים בשיפוץ ותחבורה ציבורית. על המלחמה הקרה. על גאורגיה. על ירושלים ותל אביב. על הבחירות שהולכות ומתקרבות. הגענו למסקנה שמה שצריך כאן זה לא סתם מהפך.

ובכל זאת, ולמרות מעט האפשרויות שעומדות בפנינו, אם יש מישהו שאתם מכירים שחושב שלא להצביע – תנו לו בבקשה כאפה בשמי.