תמר
תמר

בת 24, סטודנטית לספרות מתל אביב.
מכורה למוסיקה.
אוהבת ארטיק קרח בטעם לימון, קרמבו פסיפלורה וזיתים (לאו דווקא בסדר הזה).
מאמינה שחיוך עושה קסמים ושאם רוצים - הכל אפשרי.
יש האומרים - נאיבית.
רומנטיקנית חסרת תקנה שעורגת לאיש שטרם הכירה.
סוג של אופטימיסטית. עם תעודות.

07.09.06
13:11
אישה אדמונית

 

הייתה זו אישה אדמונית שרמסה את חיי בטרם בנתה אותם מחדש. ליידי אמיתית, צעיף משי בחותמת אירופאית של איכות ויוקרה כרוך סביב צווארה ברישול מוקפד וטבעות אדמדמות מבהיקות על לחייה כרמז להתעגלותן בבטנה כשהיא חשה התרגשות. בוקר אחד בשלהי שנת 2005 היא התעופפה לאמסטרדם כדרך שבה נעלמות ליידיות אמיתיות, בוקר אחד, לתקופה ארוכה.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=630
02.08.06
12:50
ציפורן חודרנית

 

ואפילו נשארה לישון לא היה זה משנה מאום. כדרכם של בקרים, סופו של זה אף הוא לעלות ולהאיר את פריטי הלבוש המפוזרים על הרצפה כזיכרון מעליב למאורעות הלילה החולף. כך או כך, הוא לא יידע שציפתה. גם היא לא תדע, לפחות לא עד שהשמש תשקע, אז תוצף הבזקים של בטנה הצמודה לבטנו כל אימת שתעצום את עיניה. הקלה, זו הייתה המילה שחיפשה. כאילו הזמן עמד מלכת מאז שילבו איברים לאחרונה.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=618
29.06.06
09:47
#1 קראש (או: שלדים בתא המטען)

עכשיו שנינו ישובים במושב האחורי של הפיאט שלך. קטנוע שעוצר לצדנו מושך את תשומת הלב שלך ומספק לי שהות להתקרב עוד קצת. גבר ואישה יורדים ממנו, מתנערים מהקסדות ומצמידים שפתיים; אני משחילה את כף ידי ברווח שבין השרוול לזרוע שלך וחונה לבסוף בחיבור של הכתף עם בית החזה. הנשימות שלך כבדות ומיוסרות. "אפשר להפסיק אם אתה מרגיש שזה יותר מדי בשבילך".

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=605
13.06.06
12:02
And after I'd wipe away the tears

 

כשאני חושבת על כל הגברים שיכלו לקנות אותי במחי ורד אחד נעשה לי קצת עצוב.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=594
05.06.06
10:34
(ללא כותרת)

בוא, תתקרב קצת, אני רוצה להגיד לך משהו באוזן. זה חשוב וגם קצת לא חשוב, בעצם. נו, בלי פרצופים, פשוט תבוא וזהו. אם אתה רוצה לדעת משהו אחד על תל אביב, אז אני אגיד לך. שאל תיתן לאף אחד להאכיל אותך בשטויות כמו שהעיר הזו משחיתה והורסת. פעם גם אני נהניתי להטיף לזה אבל היום אני מבינה שזה קצת מתנשא, מין קטע כזה של תל אביביים ותיקים שאולי קצת מפחדים לאבד את המקום שלהם ולא מודעים לזה. תל אביב היא לא כח על טבעי והיא לא משנה אנשים, רק מוציאה מהם דברים שהיו שם הרבה קודם, קצת כמו אלכוהול שהוא רק קטליזטור של שחרור. כמו שאני פה איתך עכשיו אחרי ארבע כוסות יין שבתכלס לא השפיעו עליי בכלל ומנסה לשכנע אותי ואותך שזה שאני נוגעת בך עכשיו בכזו חופשיות זה בעצם האלכוהול ולא אני. למרות שאני יודעת שזו אני, זו רק אני. ואתה.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=589
(הסוף.)