אודות דרור
דרור

אני ~פשוט~ מלך. ~ ~

28.10.04
19:49
אהמ.נו מדברים מהשטח

מסתמן " הראיס יחנוך את נתב"ג 2000 "
אני לא יודע מה איתכם אבל נראה לי שהולך להיות שמייח.
הכינו את המזוודות.

[ לאחרונה יש מתקפה רבתי של הודעות זבל מהאתר ותגובות זבל באתר גם כן, האם זה סימן לבואה של האפוקליפסה ? ]
[ אתם יכולים לשלוח חזיונות אימים משלכם, רק תעוותו את המייל שלכם בתגובות ]

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=340
15.10.04
21:35
סופרמן! סופרמן! סופרמן!

superman.jpg

עיבוד ממוחשב לתמונה שנסרקה מעיתון "הארץ" ,12 באוקטובר 2004, זכות התצלום: תומר אפלבאום / באובאו
אני מקווה שאף אחד לא ייתבע אותי.
מקסימום - אני אקרא לביטלג'וס, ביטלג'וס, ביטלג'...
http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=337
21.08.04
21:52
תמר את יכולה ללכת לישון בשקט.

maze.jpg
אז קצת חציתי קו הפרדה רצוף - אז מה?

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=311
28.07.04
17:10
B בזק


[ צליל חיוג ] ...וּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ...

[ חיוג ל- 166 ] טִי טֵה טוּ ...

[ אני ] ...ה...ל...וֹ...

[ מרכזנית חושנית ] ... B בזק עד שניפגש... תודה שהתקשרת ... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך... [ מוזיקת מעליות ] ... B בזק עד שניפ -

[ מרכזנית עם מבטא רוסי כבד ] בזק שלום, פאולינה, במה אני יכולה לעזור בבקשה ?

[ אני ] שלום, יש לי רעשים בקו ובגלל זה האינטרנט שלי מתנתק כל הזמן.

[ מרכזנית ] כמה שקעים יש לך בבית ?

[ אני ] אחד.

[ מרכזנית ] יש לך פילטר ?

[ אני ] כן.

[ מרכזנית ] יש לך עכשיו רעשים בקו?

[ אני ] לא, עכשיו זה בסדר.

[ מרכזנית ] טוב, אתה צריך לנתק אני אעשה בדיקה של הקו ואתקשר אליך בחזרה.

[ אני ] טוב.

[ ניתוק ]

[ טלפון ] טִילִילִילִילִי - טִילִילִילִילִי - טִילִ-

[ אני ] כן!

[ מרכזנית ] זאת פאולינה עשינו לך בדיקה של הקו והוא נקי מרעשים.

[ אני ] עכשיו הוא נקי מרעשים, אבל כל כמה דקות יש רעשים ואז הוא מתנתק.

[ מרכזנית ] אתה יכול להתקשר אלינו כשיש רעשים.

[ אני ] לא, אני לא שומע כלום כשיש רעשים בגלל זה הקו מתנתק.

[ מרכזנית ] אני לא יכולה לעזור לך יכול להיות שזה האינטרנט, תתקשר לתמיכה שלנו 1-800-340-340 והם יעזרו לך.

[ אני ] תודה רבה.


[ צליל חיוג ] ...וּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ...

[ חיוג ל 1-800-340-340 ] טִי טֵה טוּ טָה טוֹ ...

[ מרכזנית חושנית ] ........ B בזק עד שניפגש......... תודה שהתקשרת ..... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך....... [ מוזיקת מעליות ] .......... B בזק עד שניפגש... תודה שהתקשרת ........ מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך..... [ מוזיקת מעליות ] ....... B בזק עד שניפגש... תודה שהתקשרת ....... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך........ [ מוזיקת מעליות ] ... B בזק עד שניפגש.......... תודה שהתקשרת ........... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך............ [ מוזיקת מעליות ] ............ B בזק עד שניפגש... תודה שהתקשרת ... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך.......... [ מוזיקת מעליות ] ......... B בזק עד שניפגש... תודה שהתקשרת ...... מיד אחד מאיתנו יתפנה אליך....... [ מוזיקת מעליות ] ..... B בזק עד שניפ...

[ מרכזן ] שלום, מדבר עידן במה אני יכול לעזור?

[ אני ] שלום, יש לי רעשים בקו הטלפון והאינטרנט מתנתק לי כל הזמן.

[ עידן-מרכזן ] כל כמה זמן הוא מתנתק ?

[ אני ] תלוי במצברוח שלו.

[ עידן-מרכזן ] מה זאת אומרת ?

[ אני ] זה יכול להיות אחרי דקה וזה יכול להיות אחרי שעתיים.

[ עידן-מרכזן ] אהה.. אתה בטוח שאין תוכנה שמנתקת את האינטרנט ?

[ אני ] כן.

[ עידן-מרכזן ] טוב, רק רציתי לבדוק. כמה שקעים יש בבית?

[ אני ] אחד.

[ עידן-מרכזן ] יש יס בבית ?

[ אני ] לא.

[ עידן-מרכזן ] טוב, איזה מודם יש לך ?

[ אני ] קטן.

[ עידן-מרכזן ] לא, איך קוראים לו ?

[ אני ] איפה זה כתוב.

[ עידן-מרכזן ] למעלה על המודם.

[ אני ] אה, ALE-130 .

[ עידן-מרכזן ] אה, אני צריך לבדוק אם הבעיה עם הספק שלך או עם הקו. יכול להיות שהם מנתקים אותך.

[ אני ] למה שינתקו אותי ?

[ עידן-מרכזן ] לא יודע... אה... כשמתנתקים מהאינטרנט הנורית של הדאטה נשארת דלוקה.

[ אני ] איזה נורית דאטה? אתה מתכוון לחיצים הירוקים בלמטה של המסך ?

[ עידן-מרכזן ] כן, מה קורה איתם ?

[ אני ] הם הופכים לצבע חאקי, ואחרי זה מהבהבים בצהוב.

[ עידן-מרכזן ] אה, אז הבעיה אצלנו

[ אני ] מה אתה אומר, אמרתי לך מההתחלה שיש לי רעשים בקו.

[ עידן-מרכזן ] אם יש לך רעשים בקו אתה יכול להתקשר ל- 166.

[ אני ] דיברתי איתם, הם עשו לי בדיקה של הקו, ושלחו אותי אליך.

[ עידן-מרכזן ] אה, אז אנחנו צריכים לבצע בדיקה של הקו. אני צריך את הסלולרי שלך.

[ אני ] אין לי.

[ עידן-מרכזן ] מה אין לך?

[ אני ] סלולרי.

[ עידן-מרכזן ] אל תדאג זה לא יעלה לך, אני מתקשר אליך.

[ אני ] אבל אין לי סלולרי.

[ עידן-מרכזן – אחרי שקט ארוך של פליאה ] מה זה אין לך סלולרי [ צחוק של מבוכה ]

[ אני ] אין.

[ עידן-מרכזן ] אין מישהו בבית עם סלולרי.

[ אני ] לא.

[ עידן-מרכזן ] אתה לא יכול לקרוא לאיזה שכן או חבר עם סלולרי.

[ אני ] לא, אני לקוח של בזק ויש לי טלפון של בזק.

[ עידן-מרכזן ] כן אבל אני לא יכול לדבר איתך בטלפון כשאני עושה בדיקה.

[ אני ] מה? אז מה אתם עושים כשלמישהו יש בעיה ואין לו סלולרי?

[ עידן-מרכזן ] אה... זה לא קרה עדיין... [ ומה רבה המבוכה ]

[ אני ] אז אני אנתק אותו לחמש דקות, תעשה בדיקה ותתקשר אלי.

[ עידן-מרכזן ] לא, אני לא יכול, אני צריך שתעשה כל מיני דברים למחשב כשאני עושה בדיקה.

[ אני ] ומה עשיתם לפני שהיו טלפונים סלולריים ?

[ עידן-מרכזן ] אה...

[ אני ] אז אני לא יכול לקבל שירות מבזק אם אין לי סלולרי ?

[ עידן-מרכזן ] אה... אתה יכול להתקשר כשיהיה מישהו עם סלולרי בבית, אנחנו נתקשר אליו, זה לא יעלה לו כסף.

[ אני – שותק ]

[ עידן-מרכזן ] אה... תשמע.. יש לנו תור ארוך כרגע... חיכית איזה חצי שעה לפני שענו לך, לא ?

[ אני ] כן, חיכיתי.

[ עידן-מרכזן ] אז אתה יכול להתקשר אחר כך ? [ קול מתנצל ]



B בזק עד שניפגש ...

אתם מבינים, צריך טלפון סלולרי כדי לקבל שירות מבזק.

הלו! ב-ז-ק יש שם מישהו שיכול להסביר לי איך מגיעים למצב כזה ?

שיפריטו אתכם כבר ! אִינַעָל דִּינָק !

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=299
10.03.04
19:46
"חזרה למשחק" או "הילה לאשפוז כפוי"

בעקבות פסטיבל היין במנדוזה, ושבוע של בשר אדום ויין, אדום גם כן, החלטתי לנצל את הצטרפות הנסיבות לכדי כתיבה תחת השפעת אלכוהול. כיאה לאחד הכותבים היותר מוצלחים של העם היהודי בתפוצותיו.
שתיתי, שתיתי, כתבתי, כתבתי. יצא אתגר קרת. נו, שווין. פעם אחרונה בשבילי.

אני חוזר הביתה, חזרה למשחק. למציאות. למשפחה. לחברים. למילואים. למיסים. חוזר לחיים. החלום נגמר. לוח השנה עם תמונות הנוף הסתיים, שאריות של קצות הדפים שתלשתי, עם קצת כחול שמיים וחלק של ענן. ומתחת חודש מארס. מציאות קודרת.
אין לי גיטרה אז אני חוזר הביתה לבד. בלי מוזיקת רקע. תיק אחד גדול, איוולת של תרבות. ועשרות סרטי שלושים וחמש מילימטר של זכרונות, נוף ואנשים. חברים לרגע, חברים לרגש שכנראה ולא אפגוש עוד לעולם. פרפורים של מסרים אלקטרונים ותמונות ממוחשבות הם תמצית התקשורת מעתה.
המוח שלי עמוס בחודשים האחרונים, משא שאני צריך לפרוק לשתף עם הסביבה. להשיל מעלי את משקלם הרב של סרטים עלילתיים וקצת דוקומנטריה שמושכים אותי למטה לאדמה. אני שקוע עכשיו. מנוחה לקראת המסע האחרון. זה שלוקח אותי הביתה. אני לא יכול להביט בעוד הר, גם היפה ביותר. או בעוד אגם גם אם מעוטר הוא בצבעים של שקיעה מתחת ומעל. אני רוצה את האגם שלי. זה שמסריח משתן בקיץ וצפוף בעם שלי עם הגריל הישראלי המחורבן והבשר הכשר. אני רוצה את הצעקות מסביב. את הקללות, בערבית בעיקר, ואת קו הרקיע שרואים מהעיר שלי. שכל כך התגעגעתי לקביעות שלו הרי הוא תמיד היה שם וזה אני בעצם שמעולם לא זזתי.
אני כבר מדמיין את הטיסה האחרונה. זו ממדריד לתל אביב. את הדיילת הישראלית של אל-על. את הטייס עם הקול השרמנטי והשם הצברי שלו. את הכתוביות בעברית על הסרט האמריקאי שבטח יוקרן. את גוש דן מלמעלה ואת החיפוש הבטחוני.
בדרך הביתה באוטו, הנסיעה הארוכה לצפון. השאלות, החוויות, 'נו ספר! איך היה?' , אגב, שלחתי גלויה, אחת של שתילי קוקה מבוליביה ואחת סתם של הנוף של לה-פז. רק בגלל שהבטחתי שלא אכנס לשם. הארוחה ביום שישי עם כל המשפחה. מצעד המתנות האידיוטיות, האידיוטי. התמונות. המזכרות. המון שאלות.
אחרי יומיים, אולי שלושה. השאלות יתחלפו ל'אולי תמצא עבודה?' 'מה עם חברה?' 'ואשה?' 'אתה לא רוצה ילדים?' 'אולי תקנה דירה?' 'למה אתה לא אוכל, מה קרה? הכל בסדר?'. החגים יגיעו ועימם פסח. חג של משפחה וחג של שאלות. לא ארבע קושיות. אולי ארבעים במקרה הטוב אם לא ארבע מאות. השאלות תשגענה אותי.
אני אחזור ללכת, סתם לשום מקום. מסביב למשחק. לברוח קצת החוצה. להסתכל על פרחים על צפרים על עצים. אחזור להקשים לשירים על אפונה וגזר. אבלה יותר זמן עם האחיינים הקטנים שלי. חופשיים מדאגות וצרות קיומיות. אשקע במחשבות של עצמי, אולי בספרים עם מחשבות של אחרים, אולי בסרטים ללא מחשבה כלל.
אני ארד מהפסים בגל השני של השאלות. 'למה אתה עושה את זה לעצמך?' מה קרה? זה אנחנו?' 'תקח את עצמך בידיים! תמצא כבר עבודה. מה עם אשה? וילדים? לא דברנו על זה כבר?' 'הבטחת שתשתנה! לא? אתה בסדר?'
ואז אני אלך יותר רחוק. למקומות בלי צפרים עם קושיות. בלי עצים שמביטים בי עם העיניים השואלות שלהם. בלי כלום. אולי מדבר, גם בלי מיים מפכים עם זמזום של קביעות וסדר וזרימה. קדימה! קדימה! לים!
ואז אשתגע.
אני אתאשפז במוסד סגור, עם חליפות תכלת. ורופאים עם חלוקים לבנים, כאלה שלא שואלים שאלות. רק נותנים זריקות עם חומר טוב, ואומרים 'אל תדאג, יהיה בסדר'. ואני אשב במוסד עם פרפרים שלא שואלים שאלות. וצפרים שלא שואלות שאלות, רק מספרות, כמו בשיר, על הארצות אשר מער להרים. העצים ידברו איתי ויספרו לי על מה שקורה למטה מתחת. ומה הם רואים למעלה מעבר לחומות. וכולם יחייכו שם במוסד. ולא נדאג ויהיה בסדר.
פעם בשבוע האנשים ששואלים שאלות יבואו לבקר. אבל הם ישאלו שאלות רק את הרופאים עם החלוקים הלבנים, לא אותי. ואני אספר להם על מה שקורה מתחת ועל מה שקורה מעל. והם יספרו לי על מה קורה בחוץ ובבית, ואיך המשפחה וכולם. אבל זה לא יעניין אותי. אני רק אסתכל עליהם ואגיד 'אל תדאגו, יהיה בסדר!' והם יחייכו את החיוך הנבוך שלהם ויבכו כל הדרך הביתה.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=254
(הסוף.)