אינטרו
ק.

פעם מישהו כתב באיזה אינטרדאקשן כזה,
"קבלו אותי במחיאות כפיים, Bitches!"
לעגתי לו.

ק./ - אני צריכה ממשק סינפסה-מקלדת, בשביל להיות מסוגלת להעביר את כל מה שרץ פה. אבל אין לי עדיין
אהם,נו, אני יכולה לנסות.
האכזריות מכה שוב בקור הלילה.

04.01.05
19:27
כדורי זבל ענקיים!

יש כזה משחק לפלטפורמת קונסולות המשחק, לא כל כך חדש, לא כל כך מתוחכם, אבל צובר פופולריות אדירה - אולי בגלל שהוא פונה למכנה אנושי משותף די נמוך והוא : ייצור זבל.

מטרת המשחק היא "להציל את העולם" ע"י גלגול של כדור זבל, שמשתנה בקוטרו בהתאם לכמות הזבל שאתם קולטים בדרך ומדביקים אליו.... כאשר "זבל" שיכול להידבק לכדור בעצם נע מעצמים נייחים, עבור דרך  UNSUSPECTING פילים וכלה במטוסים ויבשות שלמות....

הנה תמונה שהוצאתי מאתר שנקרא GAMEWATCH, אליו אנשים שולחים  SCREEN CAPTURES מכל מיני קטעים משונים במשחקים.

המשחק הזה הוא, בכל מקרה, בעל אחת מהגרפיקות היותר היסטריות שנראו בעת האחרונה, ועל כך מסכימים כולם החל מתומכי PRAPPA THE RAPPER (אם אתם לא מכירים  - הודו על גורלכם הטוב וברכו 'הגומל' 3 פעמים) ועד שוחרי DOA אדוקים.

 

 

שם המשחק, למי שמעונין הוא :  Katamari Damacy

 והנה כאן יש מידע אודותיו מבית החברה שמייצרת אותו :http://www.namco.com/games/katamari_damacy/

 

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=349
17.08.04
03:53
K.\\\\ goes to Edinburgh

Remember me?


content.php?entryID=103

See if you can find my wall flowered friend here -


http://www.trans.co.il/kilt


And please let me know if you liked the pics, it's a new digital camera and
I'm not very experienced with it yet :)

Yours,
K.\

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=309
05.06.04
22:15
האשה שמנגד


מעולם לא בחרתי במקום הזה, אבל מי שאל אותי, אני שואלת אתכם?
העמדה בה גלי מחשבה מרתיעים אותי משקיעה בתחושת נוחות כללית, אינם מאפשרים לי לעמוד בבטחון -
אל מול סערת הרגשות המתרגשת ובאה.

עיניים בורקות, אוויר מחושמל, ואבחות אתר מלאות כוונה ממלאות את האוויר.
אני מרגישה כל זעזוע קטן של מסר עצבי, אותה התחושה המעקצצת נשלחת במעלה זרוע ובמורד חוט שדרה.

החובה, הצורך, המענה : אינני בוחלת בזה , או בזה. יש ורציתי, בסתר לבי, כי תינתן לי האסמכתא הרשמית לעסוק במקצוע. להתפרנס בכבוד על דרך כשרוני הטבעי. אך לא אהסס עת תגיע השעה, בין אם בצדק ובין אם לאו. לא ניתן לי חסד השהות,אותם רגעים מתאימים להתנערות מאשמה.
תחושת התכלית המאיימת, החזקה מכל מערך חשיבה רציונלי, כבר תופסת כל תא ותא במהותי.

השער נפתח ; הציידת כבר יצאה לדרכה.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=277
12.01.04
02:33
סוסים לבנים וכלבים שחורים

את קץ הדרך לא ניתן לראות מתחילתה, זאת כל הדיוט יאמר לך. את הקץ היחידי , שבאופן סטטיסטי (אף ניתן להוכיח זאת באינדוקציה) ברור לעיני כל, אנו מתאמצים לכסות ולהסתיר; משל היינו סוסי עבודה זקנים ומרוטים של 'דברים-ישנים, דברים-ישנים', מתקינים אל מול שתי עיניים שראו יותר מכפי שרצו לראות, את אותן הרטיות הכהות, כטלאי זול על סוודר ישן..

Reluctantly crouched at the starting line

ובדרך רצים, זוחלים והולכים.. אם תעצור להתבונן מיד תבחין כי, קל לראות שאת הרצים והזוחלים ניתן לחלק לשני סוגים : הרצים והזוחלים כמובן, ואף מעבר לזאת. בדרך שלנו, נראה סוסים לבנים וכלבים שחורים.

האם הם רצים אל עבר אותו הסוף? אין זאת נדע, כי אם באשר נגיע אל הסוף המיוחל. ומדוע, מדוע לעזאזל הסוף הזה כה מיוחל? את זאת איש לא ידע, אך כל אחד יסכים, כי בהחלט מיוחל הוא, הסוף הארור הזה.

על אם הדרך, פונדק וחאן כטוב בעינכם. תרצו - תעצרו. לא תרצו - לא תעצרו. לא תרצו - יעצרו אתכם.
כהיינו הך הוא הדבר בעיני פרנסי הפונדקים, הם כבר ראו אצנים שכמותנו לא פעם ולא שתיים. ולא רק זאת, כי גם כל הלך, זוחל או אצן מדמה בעיניו כי הסוף של דרכו שלו, הו... או אז הם יראו כולם כי דרכו שלו לא דומה לזו של האחרים, הו לא. הוא התווה נתיב חדש – היש מי מבינכם איש אמיץ אשר לבו וקיבתו יעמדו לו ללכת בנתיב הזה?
והפונדקאים, הם כבר ראו את ההלכים האלו, באים ונופלים, נופלים וקמים, זוחלים ורצים. שחורים ולבנים.

המשעול מנוקד כלוח שחמט, חיילים שחורים ולבנים – האם הם נאבקים זה בזה על הנתיב ?
זה מושך לכאן וזה לכאן.. Yet none shall prevail – נראה כי גם בין הסוסים הלבנים וגם בין הכלבים השחורים מתקיימים מאבקים על כל יארד מן הדרך. דומה הדבר למשחק פוטבול אמריקאי, אם תרצו, בו כל אחד משחק למען עצמו ולמען המטרה, אין קבוצות ואין המנון, ואפילו לא מעודדות.

והיפיפייה? היא אינה נרדמת, מתהפכת והופכת בשנתה, עת הכלבים השחורים והסוסים הלבנים חוצים את נתיבי נפשה אנה ואנה, מתאבקים ומתכתשים, מושכים ודוחפים.


http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=238
04.04.03
12:32
Carpe Noctem

קרפה נוקטם = Carpe Noctem
חיי הלילה זה התחביב שלי

מסיבה – מועדון – פאב מעושן
רקוד צמוד מכפי הראוי ופרוע כסלסה
אבל המוסיקה במיוט
ובכלל לא רקדתי סלסה אי פעם.
עוד אישה בז'קט בדיוק כמו שלי
נפילה לרצפה
משקפיים נשברות בצורה טפשית
אני מאיימת לתבוע נזיקין.

אולי עכשו אני לא אלך לטיול השנתי? אבל זה חבל לא לצאת לטיול השנתי
שלג מסביב

יוצאת
לבד
פינה של בנין
נראה כמו אזור מוסכים
קצתכמו איזור הרפתות בקיבוץ

יושבת על מדרגה, לבד
שקט
חושך
לילה...
אין כלום.
יש המון.

מודעת בבת אחת לרחשים שמסביבי
אוח או כוסית או ציפור דומה לבנה לבנה עם אפור מתיישבת לידי
על הפינה
אנחנו מחכות למשהו
מתצפתות

היא מתקרבת אליי, כאילו בתגובה לחוסר האמון שלי בסיטואציה
ומתכרבלת אליי
אל הצוואר
ומנקרת בו
אבל זה סימן לחיבה של כוסיות או ינשופים או אוחות
והיא כל כך יפה, עם העיניים העגולות שלה, יודעות כל
וזה נעים אבל קצת מפחיד בשניות הראשונות
ואני מביטה בה

ותוהה איך אוכל לפגוש אותה שוב
ואז היא כאילו מגחכת
ממש
ומסבירה לי שאני יכולה לשרוק שריקה כזאת לכיוון כזה (ואני מבינה שזה ימינה בשדרות בן גוריון)
היא קוראת לזה איזור בקעת הירקון
ואני חושבת על כל התחום שמעט מעט ממזרח לרחוב הירקון
בעצם כל רצועת קו הים ואז קצת פנימה כמו בטן קטנה כזו
ועל איזה חלק מסוים מרחוב הירקון שהוא נכנס פנימה לכיוון שדרות בן גוריון
והיא מסבירה לי
במילים בדיוק
איפה זה אבל בצורה מוזרה
והיא מיכל.

ואומרת לי שזה ליד איזה רופא
ואני מנסה להבין איזה?< רופא שלי? "פעם לכדתי ממך רופא בירקון" בדיוק ליד הליכוד.
הבית של הליכוד ? שפתאום נדמה שהוא בדיוק נמצא שם, במלון הקטן ההוא, אבל אני מבינה שלא.
עכשיו – אני מבינה שלא.


ואני יושבת איתה שם
והיא מיכל
ואני חושבת איך אני אחזור לבד הביתה
מכיוון שהיא עוד מחכה שם
ופתאום
איזה פעמון רוח מצטלטל לו אבל מאוד נמוך ודנדון כזה שרוטט בתוכך

ופתאום אני נמלאת אימה
ומחבקת אותה
את הרגל שלה
והיא מיכל

ונצמדת אליה בפחד
אני לא אלך לבד הלילה יותר

ואז בשמיים בדיוק לפנינו
נראים כמו רחוב "מאנה" (זה לא בדיוק השם אבל ככה הוא זכור לי) הרחוב של אוניית הצי "START"
ויש שבילים כאלו פרדסיים בין הבניינים

ואיזה חרק מתעופף לו
קצת רחוק
נראה כמו דבור

ופתאום יש בו אור
ואני שואלת אותה
"תראי? ראית פעם גחלילית? "
"- זו לא גחלילית.. זה ***** " (Indistinct).

ופתאום זה מתקרב
וזה נראה כמו כן גחלילית קטנה
עם כובע בייסבול אדום וקטן
והאור בכלל בוקע מהעיינים שלה
ויש לה משקפיים

ופתאום

יש אישה צעירה שם
עומדת ומתנערת
והיא בכלל לא דומה בדבר
לגחלילית באופי שלה או במראה


היא מסתכלת עלינו מסתכלות עליה
ומנסה להבין מה ואיך
ומה לעשות עם זה ש"ראינו" אותה
אבל לא עושה כלום
אולי מיכל מרגיעה אותה עם העיינים האלו יודעות הכל שלה
ואנחנו קמות
והיא מובילה
ואני מפחדת ללכת במאסף

ונכנסות לתוך שביל צר
ומימיננו כניסות לבניינים
ועצים וצמחיה

הולכות והולכות ואני עוקפת אותה ושואלת אם זה מפריע לה שאני אלך ראשונה

ולפנינו
מעין יציאה כזאת לכיוון הרחוב
ואנחנו יוצאות
ובדיוק שם
עומד לו איש עם מעדר גדול
ולשניה נראה כאילו הוא מסתובב מעמלו אל התעלה או העץ
ומניף את המעדר בדיוק מושלם אלינו
אבל זה רק נדמה לי

והמעדר *לא* מצייר קשת רחבה באוויר
אלא יורד למטה ומעיף מבט לצד
ופתאום
יש שם איש קטן קטן
כמו גולום
כמו ילד – אבל איש
מסתכל עלינו וגם לו יש מבט כזה
של הבנה מוזרה
שאין דמע ליצורי הליל

ואנחנו ממשיכות בטיול
ויש עוד מפגש

ואני מסבירה למיכל
"אני חושבת שחיי לילה זה התחביב שלי".

זה נשמע מטומטם אבל זה למעשה מאוד נכון, והרבה יותר מדויק כפי שזה נשמע שטחי.


Carpe Noctem


http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=166
(הסוף.)