האחרונים  |  טקסט  |  כבוד  |  תמונות  |  ארעי  |  דברים  |  הארכיון
09.12.06
16:00
בני סלע (אסף אסולין)

פרשת בני סלע האחרונה הותירה אותי עצוב מאוד לנוכח התנהגות תקשורת והציבור הנקמני וצמא הדם. בריחתו של בני סלע עוררה פאניקה מוצדקת או לא מוצדקת, אך הפאניקה שבני יפגע בבנות ישראל הייתה פאקטור מיזערי ביחס לתחושת הנקם שהתעוררה בנו. ללא ספק אנשים רבים רצו ברמיסתו והשפלתו מבלי שום התחשבות כלשהי במצבו הנפשי של הבנאדם העלוב והמסכן הזה. כל הפטריותיות הזאת שרחשה סביב בני סלע הובילה לתופעה שעוררה אצלי גועל נפש. מטרת העל נהייתה- לא להרחיק אותו מידי הציבור, אלא להתאחד נגד המפלצת הזאת, אבל אני בכל זאת מתעקש שהוא לא מפלצת, אלא בנאדם. זכויות האדם או כבודו עברו מעל ראשי המשטרה והציבור המודאג ועכשיו כל מה שנותר זה להציג את ראשה הכרות והמדמם של המפלצת הזאת ואולי לתלות אותו על הקיר וזה מעציב אותי מאוד. התמונה הבאה הטרידה אותי מאוד משום שהיא צולמה בקונטקסט חדשותי, כשבעצם היא מספרת את כל הסיפור הזה שכלכך מכעיס אותי - חבורה של אנשים חזקים מול מישהו עלוב, קטן, מסכן, חולה, שבמקום ללכוד אותו ולהרחיק אותו מהציבור בצורה הגיונית מציגים אותו בשיא מצוקתו כדי לספק לציבור והתקשורת צמאי הדם את התחושה שניצחנו את המפלצת. שימו לב לאנשי המשטרה שלופתים אותו, תחושת הסיפוק בעיניהם מעולם לא הייתה גדול יותר, ראש הצבי בידיהם אחרי יום צייד ארוך. במרכז אני רואה את בני סלע במצוקה וכאב גדולים וחושב לעצמי - בשביל מי זה טוב לעזאזל?

 

*יום אחרי שכתבתי את מה שכתבתי הגיעו תמונות חדשות, הייתי מוכרח להוסיף.

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=644
27.09.06
21:30
מאי 2006 (דנה)
http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=633
11.08.06
13:40
Li'l angels (דנה)

http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=624
26.04.06
03:08
באביב ובסתיו יש הרבה ימים יפים / לטפס למקום גבוה לחבר שירים חדשים (גיא אבק)



(טאוֹ צ'יֶן, המאה ה-4 לספירה; תרגום: דן דאור)
http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=572
28.01.06
15:38
חלום קטוע 2 (דנה)
בגינה האחורית שלי צומח עץ ערבה ומטיל את צלו המתוק על הדשא הבהיר. המרחקים
נדמים גדולים יותר, כמו כשקטנים יותר. הכל נוטף מתיקות, הכל רוחש נמלים אדומות,
ואני הולכת יחפה ואני קוראת לעצמי שלא להתקרב אל העץ ואל העץ  אני הולכת, והנמלים
רוחשת על העור שלי ובשיער שלי, והכל כואב ומגרד, ואדום וכואב ועקוץ אני בורחת לתוך הבית, מתפשטת
ובוהה בעקיצות: אבא רוצה לקחת אותי לבית חולים ואני לא מוכנה, הפצעים האלה יפים מדי בעיניי,
ואני לא רוצה שיסגרו. במקום זה אני לוקחת סכין ופוערת אותם יותר.
http://www.uhm.nu/inc/content.php?entryID=525
(הסוף.)