דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

20.01.03
23:07
לא מצליח לחשוב על כותרת

גם לא ממש יודע איך להתנסח.
היום כמעט עשיתי את הצעד הזה שבין מחשבה לדיבור.
כמובן שלא. במבט מהצד אני בכלל לא מצפה מעצמי לזה.

קראתי ספר שהסביר לי בדיוק - אני פשוט פרח קיר.
מקשיב, מבין, לומד - אבל גם משתלב יפה עם הרקע.
אמנם מאוד לא רוצה להיות כזה, אבל מחזיק מעמד. התרגלתי.
הבעיה היא רק באותם ימים שבהם אני מרגיש כאילו אני נעלם. אפור.

מנקודת מבט עוד יותר רחוקה - אני סתם בכיין. אין לי בכלל על מה להתלונן, וזה כל מה שאני עושה.
בכיין שלא יודע אפילו לבכות. שוב, זה צעד מסובך מדי - מהמחשבה לעשייה.

אני חושב כל כך הרבה שהמציאות מאבדת מערכה.
מהן בכלל רגשות? ומה היא בכלל אהבה? אני אי פעם ארגיש את מה שאני מדמיין?

----
אני ממש לא רוצה להיות פה. אתמול דיברתי עם החברים בדרום אמריקה.
הם מספרים לי על חוויות שלפי הספר שלי, אני הייתי אמור להשתתף בהן.

כמה שאני מנסה, אני לא מצליח לחשוב על צורה להשלים את החסר. פספסתי.

exhale

(הסוף.)