אודות רינה
רינה

אוהבת סוכריות על מקל, צבעי קריולה בתיק והמון מחברות, מנקה את החדר רק כשהיא נדבקת לרצפה,
קונה דיסקים בתקציב של האוכל, קונה ספרים בתקציב של החשבונות וחיה על במבה בלי טלפון.
כותבת וכותבת וכותבת (לעצמה).
מדברת עם עצמה בעיקר.
סורגת צעיף סגול, תופרת לבבות מלבד שותה קפה טחון שחור בלי חלב ועם אחד וחצי סוכר.
היא בת 22 וקצת וכבר מפחדת מ - 23. כבר עוד מעט בת 25 ופחות איכפת לה.
רוצה שיהיה לי טוב. (דהה) רק האיך עוד לא ברור כל כך. אבל עובדת על זה.

09.02.03
11:30
זה כל הקסם

מובטלת שוב. תחילתו של השבוע השני שבו אני לא צריכה לקום, ולא ממש רוצה לקום. גיחות קצרות מחוץ לבית. לא, לא התחלתי לחפש עבודה.
ומבחינתי - זה יכול להמשיך. מבחינתי אני יכולה להמשיך לשכב במיטה שעתיים אחרי שהתעוררתי (כל שעה בין שמונה בבוקר לאחת בצהריים). לראות טלויזיה גרועה ולשקוע בשר הטבעות (כן, באיחור משהו גם אני נשאבתי אל הספר). לדמיין שאני לוחמת אמיצה שמסייעת לטובים לנצח את הרעים. (חסרה לי שם איזו אישה מגניבה עם חרב וסקס אפיל)
שיש דברים יותר חשובים מאשר כן למצוא עבודה או לא למצוא עבודה. שיש חפצים שיש בידיהם להציל נפשות או לחרב עולמות. אחוות לוחמים וחברות עד מוות.

אני מאמינה שיש אנשים שצריכים את הקסם חי ונושם בחייהם כמו שאנשים מסויימים צריכים אלוהים. קיים או לא קיים, אמיתי או לא, הימים עוברים יפים יותר, מפוייסים יותר אם מכניסים אליהם משהו נעלה יותר, נשגב יותר.

לא לוותר.

(הסוף.)