אודות אבי
אבי

 

 

רוצה סיפור
ושיכניס בו
אהבה

28.02.03
20:27
מוסיקה נהדרת, ובחינם


"יש פוטנציאל באינטרנט הזה" אמרו גדולים לפני. היפה ביותר במדיום הזה, לטעמי, הוא האפשרות הניתנת לכל אדם מהשורה להתבטא. אפשרות שווה לכולם לכתוב על מה שהם רוצים, לצייר מה שהם רוצים, לשיר על מה שהם רוצים, ושבאותו הזמן, תהיה לכל אנשי הגלובוס גישה ישירה לאומנות שלהם. הרבה מוסיקאים ישראלים אנונימיים (ולא רק) נותנים להמון, דרך האינטרנט, חלון למוסיקה שלהם. בחלק גדול מהמקרים, מדובר במוסיקה פשוט יפיפייה, שלולא האינטרנט, הסבירות הגדולה היא שלא היינו נחשפים אליה לעולם. המדור "מוות לקאזה" ב-נענע עושה את זה בודאי טוב יותר ממני, אבל בחרתי כאן ללנקק ליצירות יפיפיות הניתנות להורה חופשית באינטרנט, בחסות האומנים שיצרו אותה.

"להתרסק אל תוך הקיר, לא כל כך בא לי, למרות שזה נראה לי הפתרון הכי מהיר, לא שיצא לי לבדוק, הקיר היה רחוק".
כשאני חושב על הצירוף של מוסיקה ואינטרנט, האמן הראשון שקופץ לי לראש הוא יוני בלוך. את יוני הכרתי לפני שנתיים במסגרת שירותי הצבאי, בתל-אביב. יוני שירת בקריה, אני שירתתי (ועדיין משרת) בקריה, ומשום ששנינו גרים רחוק מאוד מתל-אביב, שיכנו אותנו באכסניית הנוער בני-דן. בחודשים הספורים שגרנו יחד, השמיע לי יוני הרבה משירי הנפלאים, ונפעמתי מהכשרון העצום הטמון באיש החביב הזה. בהמשך, שכר יוני דירה ברמת-גן, ונפרדו דרכינו, והפעם הבאה ששמעתי את שמו היתה באינטרנט, באתר 'במה חדשה', שיצירותיו של יוני הן הפופולאריות ביותר באתר. בחודשים האחרונים, אף התודעתי לכך שיוני מקיים הופעות בתל-אביב, ושהסינגל "נעים בחוץ", מתקליט הבכורה שהוא הולך להוציא בקרוב, צועד בגאון במצעד העברי של גלי-צה"ל (המלצה שלי: השירים "נעים בחוץ", "נפוליאון", "תפוזים").

"אבל זה לא מספיק לי ונוס, את הולכת את באה, עם כל היופי שלך לפעמים, את אפילו ישנה אצלי לעתים".
פלורידה?, הם רבעיה חיפאית שקמה אי שם בסוף שנות התשעים. השיר הראשון של פלורידה?, "אין יותר שנאה", נכתב לברי סחרוף, אחרי הופעה שלו בחיפה בחורף 98', וזה אחד מהשירים הרבים שנותנים חברי פלורידה? להוריד מאתרם. הלהקה עושה רוק גיטרות קלאסי ומענג (המלצה שלי: השיר "אבל זה לא" שמושר למלותיו של יהונתן גפן).

"בתחילת העולם יושב איש קטן, ומולו יושב קוף, כל הימים יושב האיש, והוגה דעות, והקוף בוהה בו ומנסה להבין את מחשבותיו".
גם פרווה חמה הוא הרכב רוק נהדר שקם בסוף שנות התשעים. אבל בשונה מ-פלורידה? החיפאים, חברי להקת פרווה חמה התל אביבים, היו מעריצים כבדים של פראנק זאפה, והמוסיקה שהם עשו היתה פועל יוצא מכך. הרבה להקות רוק-מתקדם לא היו לנו בארץ, מה שעושה את פרווה חמה לאחת היחידות והמיתולוגיות שבינהן. להופעות של פרווה חמה יצא שם של הופעות תאטרליות ומצחיקות עד-דמעות, מה שרק העצים את המיתולוגיה (בגרוש) סביב ההרכב התל-אביבי היומרני הזה. באתר של הלהקה, ניתן להוריד במלואם את שני התקליטים שהקליטה הלהקה (המלצה שלי: השירים "הרפתקה בחלל", "ירח" ו-"הסיוט של ג'וני בייבי"). באותה נשימה עם פרווה חמה, גם להקת "שום" הירושלמית עושה רוק מתקדם. השוני בין שתי הלהקות, הוא שהקו המוסיקאלי של שום הוא יותר אתני-אוריינטאלי-אינסטרומנטאלי, וממש מקסים לטעמי. בעמוד האומן של שום ב-'איומה', אפשר להוריד שניים מהשירים שברפרטואר של ההרכב הירושלמי הרענן הזה. שניהם מומלצים בחום רב. מוסיקה ממש מקסימה.

"כי כל האנשים מבקשים אותו דבר, תן ת'כוח, תן ת'לב או תן מה שאפשר".
איאם היא יוצרת רגאיי ישראלית שניגנה בעבר בפסטיבל אכזיב, חיממה את סימפלי-רד בהופעתם בארץ, וניגנה (באס) באופרת הרוק הישראלי "צבעוני שחור". אין הרבה אמנים שעושים רגאיי בארץ, ולכן המוסיקה הייחודית והמקפיצה שעושה איאם, בעברית, ממש משובבת לב. איאם ניחנת בנוכחות ווקאלית מרשימה, חמושה בטקסטים ממיטב מסורת הראסטה-מון, ואני אישית נתקלתי בחלק מהשירים שלה בתחנת הרדיו 88 אףאם (המלצה שלי: הכל. עם הגב לקיר: "אין אמונה בפוליטיקאים").

"אם יורד לך דם מהתחת זה לא נעים. זה אולי אומר שיש לך טחורים. ואנשים אומרים שאני מגעיל, אבל אנ'לא מבין. אם התוספתן שלך בוגד בך, זה לא נעים. זה בטוח אומר שיש לך חיידקים קטנים בפנים. ואנשים אומרים שאני מגעיל, אבל אנ'לא מבין. אנשים יורקים לי בפנים".
רבות דובר על הלייבל הירושלמי המאגנוב, פאקט רקודס, שנותן הזדמנות לאמנים מתחילים שלא עושים מוסיקה כמו שהממסד אוהב. האתר של פאקט נותן הצצונת לחומר האישי של אומניו, בדמות שיר אחד להורדה מכל תקליט. נכון, יש שם הרבה זבל, ולכן ליקטתי עבורכם כמה פנינות מוסיקאליות שלא תרצו להחמיץ. נתחיל עם ההרכב האלקטרוני "קומה", שכל האלבום הראשון שלו ניתן להורדה מהאתר (המלצה: רצועה 8 - טחורים - שציטוט נבחר ממילות השיר מובא לעיל). סגול 59, הראפר הכי שמאלני באיזור, שהוציא לפני חצי שנה את תקליטו הראשון בפאקט, נותן לנו דגימה שובניסטית-גסה, כמיטב מסורת הראפ הישראלי. טפט, הרכב אלקטרוני-אומנותי ניסיוני נותן הצצה לעולם האלקטרוני היפיפה שהוא מציע באלבומו האחרון "קולות טפט". צוקי, טכנאי קול רמת-גני, שהוציא בסוף 2002 את תקליטו הרבעי "wooden tapes", שחמוש באלקטרוניקה קצת אפלה אבל מאוד מענגת. להקת הדגל של פאקט, יאפים עם ג'יפים, שהוציאה בתחילת השנה את תקליטם הראשון "בשנת החרב בחוץ והרעב מבית" נותנת לנו להוריד את שני השירים הטובים ביותר שלה, לטעמי, "אין פקקי תנועה", ו"הגופות". ולסיום, ענבל ונועם, הצמד התל אביב הכל-כך כשרוני, שהוציא באמצע שנת 2002 את התקליט הביתי המופלא (אני לא מגזים!) "אולי זה פשוט", נותן לנו להוריד את השיר הנפלא "בלון מנופח".


(הסוף.)