אינטרו
ק.

פעם מישהו כתב באיזה אינטרדאקשן כזה,
"קבלו אותי במחיאות כפיים, Bitches!"
לעגתי לו.

ק./ - אני צריכה ממשק סינפסה-מקלדת, בשביל להיות מסוגלת להעביר את כל מה שרץ פה. אבל אין לי עדיין
אהם,נו, אני יכולה לנסות.
האכזריות מכה שוב בקור הלילה.

04.04.03
12:32
Carpe Noctem

קרפה נוקטם = Carpe Noctem
חיי הלילה זה התחביב שלי

מסיבה – מועדון – פאב מעושן
רקוד צמוד מכפי הראוי ופרוע כסלסה
אבל המוסיקה במיוט
ובכלל לא רקדתי סלסה אי פעם.
עוד אישה בז'קט בדיוק כמו שלי
נפילה לרצפה
משקפיים נשברות בצורה טפשית
אני מאיימת לתבוע נזיקין.

אולי עכשו אני לא אלך לטיול השנתי? אבל זה חבל לא לצאת לטיול השנתי
שלג מסביב

יוצאת
לבד
פינה של בנין
נראה כמו אזור מוסכים
קצתכמו איזור הרפתות בקיבוץ

יושבת על מדרגה, לבד
שקט
חושך
לילה...
אין כלום.
יש המון.

מודעת בבת אחת לרחשים שמסביבי
אוח או כוסית או ציפור דומה לבנה לבנה עם אפור מתיישבת לידי
על הפינה
אנחנו מחכות למשהו
מתצפתות

היא מתקרבת אליי, כאילו בתגובה לחוסר האמון שלי בסיטואציה
ומתכרבלת אליי
אל הצוואר
ומנקרת בו
אבל זה סימן לחיבה של כוסיות או ינשופים או אוחות
והיא כל כך יפה, עם העיניים העגולות שלה, יודעות כל
וזה נעים אבל קצת מפחיד בשניות הראשונות
ואני מביטה בה

ותוהה איך אוכל לפגוש אותה שוב
ואז היא כאילו מגחכת
ממש
ומסבירה לי שאני יכולה לשרוק שריקה כזאת לכיוון כזה (ואני מבינה שזה ימינה בשדרות בן גוריון)
היא קוראת לזה איזור בקעת הירקון
ואני חושבת על כל התחום שמעט מעט ממזרח לרחוב הירקון
בעצם כל רצועת קו הים ואז קצת פנימה כמו בטן קטנה כזו
ועל איזה חלק מסוים מרחוב הירקון שהוא נכנס פנימה לכיוון שדרות בן גוריון
והיא מסבירה לי
במילים בדיוק
איפה זה אבל בצורה מוזרה
והיא מיכל.

ואומרת לי שזה ליד איזה רופא
ואני מנסה להבין איזה?< רופא שלי? "פעם לכדתי ממך רופא בירקון" בדיוק ליד הליכוד.
הבית של הליכוד ? שפתאום נדמה שהוא בדיוק נמצא שם, במלון הקטן ההוא, אבל אני מבינה שלא.
עכשיו – אני מבינה שלא.


ואני יושבת איתה שם
והיא מיכל
ואני חושבת איך אני אחזור לבד הביתה
מכיוון שהיא עוד מחכה שם
ופתאום
איזה פעמון רוח מצטלטל לו אבל מאוד נמוך ודנדון כזה שרוטט בתוכך

ופתאום אני נמלאת אימה
ומחבקת אותה
את הרגל שלה
והיא מיכל

ונצמדת אליה בפחד
אני לא אלך לבד הלילה יותר

ואז בשמיים בדיוק לפנינו
נראים כמו רחוב "מאנה" (זה לא בדיוק השם אבל ככה הוא זכור לי) הרחוב של אוניית הצי "START"
ויש שבילים כאלו פרדסיים בין הבניינים

ואיזה חרק מתעופף לו
קצת רחוק
נראה כמו דבור

ופתאום יש בו אור
ואני שואלת אותה
"תראי? ראית פעם גחלילית? "
"- זו לא גחלילית.. זה ***** " (Indistinct).

ופתאום זה מתקרב
וזה נראה כמו כן גחלילית קטנה
עם כובע בייסבול אדום וקטן
והאור בכלל בוקע מהעיינים שלה
ויש לה משקפיים

ופתאום

יש אישה צעירה שם
עומדת ומתנערת
והיא בכלל לא דומה בדבר
לגחלילית באופי שלה או במראה


היא מסתכלת עלינו מסתכלות עליה
ומנסה להבין מה ואיך
ומה לעשות עם זה ש"ראינו" אותה
אבל לא עושה כלום
אולי מיכל מרגיעה אותה עם העיינים האלו יודעות הכל שלה
ואנחנו קמות
והיא מובילה
ואני מפחדת ללכת במאסף

ונכנסות לתוך שביל צר
ומימיננו כניסות לבניינים
ועצים וצמחיה

הולכות והולכות ואני עוקפת אותה ושואלת אם זה מפריע לה שאני אלך ראשונה

ולפנינו
מעין יציאה כזאת לכיוון הרחוב
ואנחנו יוצאות
ובדיוק שם
עומד לו איש עם מעדר גדול
ולשניה נראה כאילו הוא מסתובב מעמלו אל התעלה או העץ
ומניף את המעדר בדיוק מושלם אלינו
אבל זה רק נדמה לי

והמעדר *לא* מצייר קשת רחבה באוויר
אלא יורד למטה ומעיף מבט לצד
ופתאום
יש שם איש קטן קטן
כמו גולום
כמו ילד – אבל איש
מסתכל עלינו וגם לו יש מבט כזה
של הבנה מוזרה
שאין דמע ליצורי הליל

ואנחנו ממשיכות בטיול
ויש עוד מפגש

ואני מסבירה למיכל
"אני חושבת שחיי לילה זה התחביב שלי".

זה נשמע מטומטם אבל זה למעשה מאוד נכון, והרבה יותר מדויק כפי שזה נשמע שטחי.


Carpe Noctem


(הסוף.)