דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

30.08.03
08:08
מכתב לאנשי ה'מערכת'

בלי שום קשר לאתר,
סתם כי לא שומעים מאף אחד מכם שום דבר-
מה העניינים?

אני בסידני. עיר יפיפה. באמת.
קשה לי להגיד שהיא כמו ניו יורק או כמו לונדון או כמו משהו אחר.
היא קצת מהכל, אבל יש כאן משהו אחר, במבנה... או, באויר.
כאילו אין בניין אחד שלא נמצא בדיוק, בדיוק במקום.
הרכבות, האוטובוסים, השלטים - כולם ידידותיים.
האנשים טובים. רגועים, מחייכים, עוזרים.
וקר בחוץ. החורף הפך ממבהיל למרענן.

אני פה עם חבר-טוב-מהבית. קצת בגלל שאני עם חבר-טוב-מהבית וקצת בגלל שעוד קר בחוץ (אין יותר מדי מטיילים) קשה לפגוש אנשים טובים חדשים. בתאילנד היה הרבה יותר טוב מהבחינה הזו. זה בטח יהיה אחרת כשנצא מהעיר, בינתיים זה קצת חבל.

ועדיין, אני מוצא לעצמי זמן להיות בעצמי, אני והמינידיסק (חברה טובה שלחה מהארץ את ניק דרייק וסוף סוף אני מבין על מה כולם מדברים...) מסתובב ברחובות, נאבד בכוונה, מחייך לאנשים רנדומליים ברחוב, דברים פשוטים כאלו.
וזה טוב לי מאוד. אני אוהב ערים. ואני אוהב לבד בערים.

קנינו אוטו, ועוד כמה ימים ניסע מכאן. לא לגמרי בטוח לאן, בטח נברח מהחורף לכיוון צפון.
זה לא מה שתכננו, אבל זה סוג של תכנית ב'.

וזהו, בינתיים. מה אצלכם?

(הסוף.)