דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

10.01.04
02:04
הנה זה בא

איך שעמוק, עמוק בפנים, היה לי ברור שככה זה יהיה.

הייתי מאוד שמח. ואופטימי. אני! אופטימי!
היו לי אחלה תכניות. רשימה אדירה של אנשים טובים ודברים טובים שאני רוצה לעשות. איתם ובלעדיהם.
ובכלל, אני מסתדר נהדר עם להיות לבד.

צחקתי על זה שאני בטח אגיע, ולאף אחד לא יהיה זמן אלי - כי כולם כבר עובדים, ולומדים, וכבר מסודרים לזוגות, ועם לו"ז.
וכמה שנראה שעכשיו אני כבר טוב בזה, יסתבר שאני לא באמת יודע להתחיל דברים חדשים. ועוד בעצמי.

וענו לי:
"מה פתאום. ברור שיש זמן. גם אם נראה שאין - בסוף עושים, כי זה חשוב.
ואתה? אתה תמיד הסתדרת נהדר עם עצמך בכל מקרה."

ועמוק, עמוק בפנים, ידעתי שזה יחזור. והנה זה בא.

(הסוף.)