אינטרו
ק.

פעם מישהו כתב באיזה אינטרדאקשן כזה,
"קבלו אותי במחיאות כפיים, Bitches!"
לעגתי לו.

ק./ - אני צריכה ממשק סינפסה-מקלדת, בשביל להיות מסוגלת להעביר את כל מה שרץ פה. אבל אין לי עדיין
אהם,נו, אני יכולה לנסות.
האכזריות מכה שוב בקור הלילה.

12.01.04
02:33
סוסים לבנים וכלבים שחורים

את קץ הדרך לא ניתן לראות מתחילתה, זאת כל הדיוט יאמר לך. את הקץ היחידי , שבאופן סטטיסטי (אף ניתן להוכיח זאת באינדוקציה) ברור לעיני כל, אנו מתאמצים לכסות ולהסתיר; משל היינו סוסי עבודה זקנים ומרוטים של 'דברים-ישנים, דברים-ישנים', מתקינים אל מול שתי עיניים שראו יותר מכפי שרצו לראות, את אותן הרטיות הכהות, כטלאי זול על סוודר ישן..

Reluctantly crouched at the starting line

ובדרך רצים, זוחלים והולכים.. אם תעצור להתבונן מיד תבחין כי, קל לראות שאת הרצים והזוחלים ניתן לחלק לשני סוגים : הרצים והזוחלים כמובן, ואף מעבר לזאת. בדרך שלנו, נראה סוסים לבנים וכלבים שחורים.

האם הם רצים אל עבר אותו הסוף? אין זאת נדע, כי אם באשר נגיע אל הסוף המיוחל. ומדוע, מדוע לעזאזל הסוף הזה כה מיוחל? את זאת איש לא ידע, אך כל אחד יסכים, כי בהחלט מיוחל הוא, הסוף הארור הזה.

על אם הדרך, פונדק וחאן כטוב בעינכם. תרצו - תעצרו. לא תרצו - לא תעצרו. לא תרצו - יעצרו אתכם.
כהיינו הך הוא הדבר בעיני פרנסי הפונדקים, הם כבר ראו אצנים שכמותנו לא פעם ולא שתיים. ולא רק זאת, כי גם כל הלך, זוחל או אצן מדמה בעיניו כי הסוף של דרכו שלו, הו... או אז הם יראו כולם כי דרכו שלו לא דומה לזו של האחרים, הו לא. הוא התווה נתיב חדש – היש מי מבינכם איש אמיץ אשר לבו וקיבתו יעמדו לו ללכת בנתיב הזה?
והפונדקאים, הם כבר ראו את ההלכים האלו, באים ונופלים, נופלים וקמים, זוחלים ורצים. שחורים ולבנים.

המשעול מנוקד כלוח שחמט, חיילים שחורים ולבנים – האם הם נאבקים זה בזה על הנתיב ?
זה מושך לכאן וזה לכאן.. Yet none shall prevail – נראה כי גם בין הסוסים הלבנים וגם בין הכלבים השחורים מתקיימים מאבקים על כל יארד מן הדרך. דומה הדבר למשחק פוטבול אמריקאי, אם תרצו, בו כל אחד משחק למען עצמו ולמען המטרה, אין קבוצות ואין המנון, ואפילו לא מעודדות.

והיפיפייה? היא אינה נרדמת, מתהפכת והופכת בשנתה, עת הכלבים השחורים והסוסים הלבנים חוצים את נתיבי נפשה אנה ואנה, מתאבקים ומתכתשים, מושכים ודוחפים.


(הסוף.)