אודות אילנה
אילנה

שם: אילנה
גיל: 23
היא מפצלת, היא מפוצלת, היא מולידה את עצמה ותוך כדי כך מתרוקנת ונהרסת כמיקרוקוסמוס וכמקרוקוסמוס.
היא תרד אל בין הקליפות כדי להעלות את הניצוצות, או תפוצץ את הקליפות מעוצם הניצוצות שבתוכה.
פרטים נוספים: דיוקן עצמי

13.01.04
09:28
אוטוטו פריז

איפה אתה? שתעטוף אותי בחום תשוקתך,
מתי אוכל לעצום את עיני בבטחה כשמסביבי אתה בא- משחר לטרף.
מתהדק מעלי- נוהם.
איפה אתה כשהחלל הקר נפער, גם מלמטה ואמא אדמה אובדת.
איפה אתה בערפילי שכרות- בשאון המבטים אשר גוברים בערגה.
איפה אתה שבוקר בא ושניים אנו ושיקרנו בשמך כל הלילה.
והשלנו בגדים ולבשנו גופות מאוסים. כשאמת עירומה התביישה וברחה לה.
מי אתה בכלל כשזונות עייפות מהדקות את שדי הקרב-
כשמאהבות צעירות מתהדרות בך-
ולומדות לא להמית אותך בשגרה
ועוזבות אהובים צעירים שעודם באיבן, לכאוב את חסרונך, כאילו שלא היית חסר גם אם היו ממשיכים- עוד קצת יחד...
מי אתה בכלל כשמשוררים שיכורים מתעקשים להפיח בך רוח ונושפים בך שירים שנושרים עם הזמן.
מי אתה בכלל כשאנשי עסקים עשירים מזלזלים בך, וקונים להם גוף יפה עם עיניים כחולות, או מחליפים מכוניות.
מי אתה בכלל כשהיה שם זוג צעיר שהתרגש והאמין בך.
מי אתה בכלל כששיר אהבה בוכה את חסרונך.
מה שלומך בכלל, אולי אני יכולה לראות אותך?
לא במישהו שילך לו כדי לעורר בי געגוע
כי אתה לא געגוע.
אפשר אולי להפגש?
בוא כשאני לבד- אני מבטיחה לך לשמור עליך ולהגן עליך מפני כולם
בוא כשאני לבד, בוא עכשיו.

אז
אתה רק תכנע כשפי לוהט חולניות יכבוש בטירוף בגופך
אתה רק תכנע כשבקדחנות- אוביל אותך מיוסר וזקור לסתום פצעים שנפערו בי.
אתה הרי תהיה מתחתיי כשתנהם ותגליד עסיס ותבריא.
אז קח לך חלקה של טירוף-
רק הפעם ללטף את חלקת הבשר הלבן
ואז כנוע לרכון בין רגליי ללקק בפצעי. עוד לפני שיגליד.


אחד הבטיח לי שיהיה טוב בפברואר. ביקש שאביא לו את תחתוניה של דומיניק ואיחל לי נסיעה ללא אכזבות.

האחר, כבר חוזר לתכנן מבנים וחלל בבריסל. שנינו לא הצלחנו להרדם הלילה, כל אחד ער במיטתו.
הוא בא אלי כשעוד חושך, בדיוק לפני הזריחה.
ופתאום בוקר, ואני באה אליו מהלילה- חצי בן אדם חצי אסון,
יש בי ריחות של מותר
אני לא מריחה נכון.
את ואני זה פוטומונטאז': של לילה, של עירום, תשוקה, בתוך בוקר, בתוך בגדים, בתוך מכונית.
הוא אומר לי את זה- אני לא עונה.
זה סתם ריחות של מותר, אני מריחה לא נכון.
לא פורצת מסגרות- סתם לא רואה אותן.
הרמזור מתחלף, אולי גם אני אבוא לפריז, נפגש ברחוב כך סתם, נשכב ונאהב,
אח"כ נאכל תאנים ונצחק על מוכר העיתונים מפינת הרחוב, נו מה את אומרת אפשר?
את יפה!
הבגדים הולמים את הכנפיים,
אם תפרשי כנפיים- תקרעי את הבגדים
עירום יפה לך.

כל כך הרבה מאמצים אנחנו עושים לעטות על עצמנו שקרים של רוח.
וכשאנחנו מספיק רוחניים: כדי שדברים מוצקים כמו זין לא ישברו אותנו. בדיוק אז נשבר לנו הזין.
אחר כך אנחנו פוגשים בחור- שמודד את הנשמה וחוצב עד הגוף.

איש יפה, לא איש של הבטחות, הוא כבר ראה הכל בחיים,
והוא נבהל פתאום, כל כך נבהל. הוא מזהה את כל החומרים מהם אני רוקחת לו ייאוש.

עכשיו,פריז.

לא רוצה תגובות
(הסוף.)