אודות רינה
רינה

אוהבת סוכריות על מקל, צבעי קריולה בתיק והמון מחברות, מנקה את החדר רק כשהיא נדבקת לרצפה,
קונה דיסקים בתקציב של האוכל, קונה ספרים בתקציב של החשבונות וחיה על במבה בלי טלפון.
כותבת וכותבת וכותבת (לעצמה).
מדברת עם עצמה בעיקר.
סורגת צעיף סגול, תופרת לבבות מלבד שותה קפה טחון שחור בלי חלב ועם אחד וחצי סוכר.
היא בת 22 וקצת וכבר מפחדת מ - 23. כבר עוד מעט בת 25 ופחות איכפת לה.
רוצה שיהיה לי טוב. (דהה) רק האיך עוד לא ברור כל כך. אבל עובדת על זה.

30.08.02
03:03
נכון לכרגע

אז המצב נכון לעכשיו הוא כזה:
אני בת 22.
אני גרה בתל אביב מזה 9 חודשים.
אני עובדת בחנות שאני לא אוהבת כי השעות נוחות
אני כותבת בשלוש מחברות.
אחת היא דפי הבוקר שלי.
השנייה היא יומן.
השלישית היא רעיונות וסיפורים.
גיליתי לפני שבועיים מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדלה.
אני עובדת על האיך.
אני מקצצת בסיגריות.
זה עובד עד הערב.
ואז אני משלימה פערים.
אני שומעת מוזיקה שלא שמעתי בעבר.
אני עושה דברים שלא חשבתי שאני ארצה לעשות.
אני מנסה להוציא את החיים שלי מהשגרה האפורה שהם נוטים לגלוש אליה.
זה אומר שאני קונה צבעי קריולה ומדבקות.
בועות סבון וג'לי אדום.
אני מפסיקה לקנא באנשים שעושים דברים שאני רוצה לעשות ומתחילה לעשות אותם.
לאט.
אני נהיית אנוכית.
אני מתחילה להבין שלהיות אנוכי זה לאו דווקא להיות רע.
אני בורחת מאנשים קרובים.
אני בורחת מאנשים שמנסים להתקרב.
הם מבהילים אותי.
אני מנסה לצאת מתסבוכת כלכלית.
ואיך לעשות את זה בלי לוותר על דברים שעושים לי טוב.
(קפוצ'ינו, ספרים, דיסקים, סרטים, הופעות).
אני רוצה לחדש את הקשרים שהתרופפו בזמן שאני הייתי עסוקה בעצמי.
אני רוצה ליצור קשרים חדשים.
אני רוצה לתת למישהו להתקרב בלי למות מפחד.
אני רוצה להאמין שאני בדרך הנכונה לדברים שאני רוצה.

נכון לכרגע, אני מאמינה.


(הסוף.)