דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

03.09.02
00:29
עייפות

זה הגיע למצב שגם אם חזרתי הביתה והייתי פעיל יחסית, אני מסיים את היום בהרגשה שלא זזתי מהכסא. לא יודע להסביר את זה, אבל ככה הרגשתי היום, למשל. (למרות שהייתי אצל נועה.)

יום שלם מחפש כתבות מעניינות בעיתונים, מצלם תמונות לא מעניינות בצבא, מחכה למייל אחד מעניין בבית.
מחכה למצוא מישהי שאני אוכל לחבק. מצטער על הקיטשיות, אבל זה מה שבא לי כרגע.
כמו כן רציתי לציין, למקרה שמישהו עוד לא מסכים איתי בנושא, שלהיות שבור-לב זה בהחלט עדיף מהרגשת הריקנות שאצלי.
או חוסר ההבנה. או איך שלא תקראו לאיך שאני מרגיש.

---
ככל שאני חושב על זה יותר, השנה 2005 קוסמת לי יותר ויותר כשנה להתחיל בה לימודים.
ככל שאני חושב על זה יותר, היעדים המועדפים לטיול-שאחרי-הצבא מצטמצמים.

סתם. ונטילציה. אין לי באמת מה להגיד.

(הסוף.)