אודות אילנה
אילנה

שם: אילנה
גיל: 23
היא מפצלת, היא מפוצלת, היא מולידה את עצמה ותוך כדי כך מתרוקנת ונהרסת כמיקרוקוסמוס וכמקרוקוסמוס.
היא תרד אל בין הקליפות כדי להעלות את הניצוצות, או תפוצץ את הקליפות מעוצם הניצוצות שבתוכה.
פרטים נוספים: דיוקן עצמי

09.09.02
15:00
ניסוי כלים

אני ילדה עם דפיקות לב מזורזות שלפעמים פוחדת להתמודד,
גם עכשיו אני לא יודעת אם אני אמיצה מספיק,
או רוצה מספיק או בכלל לא תמיד אני יודעת מיד את מה שאני אוהבת.
אני לא חושבת שבגיל עשרים וקצת אדם יודע את מה שהוא אוהב
יש משיכה, תשוקות,ניסיון שנרכש שלא ממש מדויק,אבל כדי לאבחן לחלוטין
וליצור את מה שאתה אוהב צריך בגרות,צריך ללמוד ולחקור.

פעם אמרו לי-שהילדות היא אי במרכז החיים.עם הבגרות אנחנו עוברים
שינוי.שינוי ממשי כרוך בפחדים ובגבורה אשר עולה בהתמדה ובכאב שלא הכרת
לפנים.
לפעמים נמאס לי מכל הרציונליות שבאה עם הבגרות וכל מה שאני רוצה זה את האומץ
האמון,החדווה ,התום וחוש ההומור שיש בילדות.
לקפוץ אל המים הקרים בבריכה היומיומית מבלי לפחד.
ובכל זאת אני יודעת שכדי להיות חלק מהעולם הגדול הזה בחוץ, מוכרחה אני לעבור את כל
מסלול ההתבגרות עם כל הקושי , לטעות את כל הטעויות האפשריות וללמוד בדרך הארוכה
מה זה אומר להיות מבוגר ולחיות בעולם כמו שלנו.

אני רק מקווה שאצליח לשמר מעט מאותה
התמימות.

חבר אחד שלי אמר לי שההתנהגות שלי כרגע במערכות יחסים היא מתוך פחד, שיש לי מן מבט
כזה בעיניים של מישהי שיודעת משהו שאנחנו לא יודעים שגילו לי את הסוד
שאני כבר לא חושבת שהעולם נפלא תמיד ושאני יודעת מה יש שם בחוץ.

"אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד,אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדיין ואש ומים מביטים בו מכל צד?
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד?
אמרי מנין לך,פתיה מאמינה,שהחיים נוצרו כדי לטול את הבינה
הסכנות רבות ומספרן מאה והן רובצות אולי במעגל אורב
אך לא אותן את יראה
רק את נפשך המאוהבה והמלאה
המתחלחלת לקול צעד מתקרב,
אותה יראת,את הרכה,את השיה."

למען האמת לא ניסיתי להכחיש את דבריו כי למרות שאני מאמינה בחיי ובכוחה של האהבה אני כן מתמהמהת עכשיו
אני לא רוצה להבהיל איש באותות של אהבה.
קראתי פעם משהו נכון
שבאהבה זה כמו גשר שאם תעלה בשיעורו מעבר למותר הוא יקרוס,ואם תפחית
משיעורו הנכון גם אז לא ניתן יהיה לחצותו בשלום ולהתאחד.
קרה לי לא פעם
שעברתי את מכסת המשא.


(הסוף.)