תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
06.12.04
01:22
אני רוצה

[ותודה לאור וויזר האהובה, שבלי ידיעתה נתנה לי שתי דחיפות קטנות לשירים האלה: שיר רצון 1, שיר רצון 2]

1. הלווייה שלי

שתהיה שירה
ושירה תנגן בפסנתר את ימי בנימינה
וטליה תשיר
פרחים לבנים חלקים
בצרורות, לא שזורים
ורוח לאטאט בעלים
ורעידות
ובהילוך איטי - כמו מנגינה - בצבעים דהויים -
נהרות שוצפים של בכי, נהרות.

2. אָת

שתלבשי שמלות, קצרות, ארוכות, צעיפים
שתדעי לנגן, או לשיר, או לרקוד
או כולם יחד
שתחשבי מהר מאוד
שתהיי חכמה ממני
שעינייך יהיו ירוקות
שתשירי לי בטלפון כשאתעצב
שתשחקי לי בשערות כשארדם
ונמשים
שתתפעלי מהבישול שלי
שתאהבי טנגו
וגבינות מלוחות
וחלונות פתוחים
וספרים ישנים
וכפות ידיים
ולעשות קנאקים באצבעות

3. בעצם

תמחקי הכל.
אני רוצה להיות מופתע ממך, עכשיו ובשאר הרגעים.

(הסוף.)