אודות אבי
אבי

 

 

רוצה סיפור
ושיכניס בו
אהבה

25.12.04
16:18
אינדי


רק כשירדתי במדרגות לכיוון הרחוב הקר, נזכרתי שבעצם אין לי איך לחזור הביתה. קצת ביאס אותי האמת, כי הייתי הרוג מעייפות, אבל דווקא השילוב המנצח של חשכת הליל, והסיגריה שמיד הצתתי, הצליחה להחזיק אותי מבסוט לעוד כמה רגעים קטנים של אושר.

החלטתי שאני הולך על טרמפים, כי לא התחשק לי כל כך לשלם על מונית. חשבתי לעצמי, שהכי הרבה, אם תעבור חצי שעה ואני אקפא מקור, אני אסכים להתפשר על מונית. אבל הלך לי די טוב באותו הלילה, ובדיוק כשכיביתי את הסיגריה, עצרה לידי מכונית מצו'קמקת צהובה. הנהגת מלמלה משהו ממנו הבנתי במעורפל שהיא מגיעה לאזור שלי, ועליתי.

ולמרות שהאוטו הצהוב שלה היה די מצ'וקמק, המזגן שלו החזיר לי את התחושה לרגליים די מהר. היה נעים. ובטייפ של האוטו היתה קסטה שבדיוק נגנה את "הבלדה על האיש שהחליף את הירח". אמרתי לה שאני מאוד אוהב את השיר הזה, והיא חייכה. היא מלמלה משהו שלא בדיוק הבנתי, אבל זה נשמע היה די חיובי.

המזגן היה כל-כך מענג, שממש נאבקתי עם עצמי שלא להירדם. המעט שיכולתי לעשות בעבור האישה מאחורי ההגה היה לנסות לארח לה חברה מסוימת. ככה הרגשתי. מה גם שניכר בה שהיא היתה קצת עצובה. משהו בעיניים שלה אמר את זה. לא יודע מה בדיוק. היא קצת הזכירה לי את אסתר זקהיים בעפולה אקספרס. היא היתה מלאה, לבשה בגדים צבעוניים, ואיפור שהדגיש לה את העיניים. היה לה תליון מוזהב עם תמונה של גבר, שכתוב היה עליו די בקטן "האישה של סמי". זה הצחיק אותי קצת והזכיר לי איזה שיר של טיפקס. היא נראתה מאוד מרוכזת בנהיגה, ועם זאת קצת מהורהרת. על גבול העצבות. חשבתי שמאוד מתאים לה להקשיב למלנכוליה הרכה של ארכדי דוכין, ואיכשהו העייפות הכריעה אותי, ונרדמתי.

אני זוכר במעופל שחלמתי על זה שאני נמצא באיזו מסיבה, ושאני מסניף משהו שנראה כמו קוקאין, אבל זה בעצם קמח. אני גם זוכר שהתעוררתי מבוהל כשהבחורה מאחורי ההגה לקחה סיבוב כמו מטורפת וכמעט העיפה את האוטו המצ'וקמק שלה לצידי הדרך. היא ראתה שנבהלתי, ומלמלה משהו שנשמע היה כמו התנצלות, ואני, שהייתי בשוק מעצמי על זה שנרדמתי, אמרתי לה שזה בסדר.

היא פתחה את החלון קצת, והציתה סיגריה. נובלס לייט. בחורה עם סטייל, חשבתי לעצמי. פתחתי גם אני קצת את החלון, לא רציתי להירדם שוב, וליתר בטחון הצתתי סיגריה גם אני. הייתי קצת שקוע במחשבות על החלום המוזר שחלמתי, כשבדיוק שמתי לב ששוב, אנחנו שומעים את "הבלדה על האיש שהחליף את הירח". איזה מקריות, חשבתי לעצמי.

במחניים היא עצרה למלא דלק ואני ירדתי להשתין מאחורי המינימרקט. היו שם שני פנקיסטים שעזרו לבחורה שיכורה לעמוד על הרגלים. הם שאלו אותי אם יש לי סיגריה, ואמרתי להם שאין לי. שיקרתי. כשנעמדתי להשתין, שמעתי את הבחורה מקיאה מאחוריי ואת שני הפנקיסטים צוחקים עליה. כשהסתובבתי הם כבר לא היו שם, וחזרתי לכיוון תחנת הדלק.

היא לא היתה שם כשחזרתי. לא יודע לאיפה היא נעלמה, אבל באותו הרגע ממש קפאתי מקור וזה לא ממש הזיז לי. בערך במקום שבו חנה האוטו הצהוב המצ'וקמק שלה היתה זרוקה קסטה שקופה. הרמתי אותה, וחזרתי לכיוון הכביש לעצור עוד טרמפ. בזמן שחיכיתי, הצתתי עוד סיגריה והכנסתי את הקסטה לווקמן שהיה לי בתיק.

"הבלדה על האיש שהחליף את הירח". 6 פעמים על כל צד. במחזוריות. היה בה משהו קצת עצוב, חשבתי לעצמי. משהו בעיניים שלה. לא יודע בדיוק איך להסביר את זה.



(הסוף.)