תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
06.03.05
20:46
בלוז יבשתי

רבים הם המשוררים ששיריהם מולחנים, אבל רק לעתים נדירות אני מוצא זמר שכותב שירה אמיתית. קונור אוברסט הוא אחד כזה, והוא פועל כבר כמה שנים תחת השם Bright Eyes.

השנה הוא הוציא שני אלבומים בבת אחת, אחד אלקטרוני והשני אקוסטי ויפהפה עד כאב, בשם "I'm wide awake, it's morning". הוא כבר הושווה עשרות פעמים לבוב דילן (לדעתי הוא הרבה יותר מעניין מבוב דילן) בגלל הלחנים המעט-קאנטריים והכתיבה הפרוזאית, אבל הילד צעיר למדי ופורה יותר מרוב האמנים (המוזיקליים והספרותיים) האמריקניים של היום.
אני ממליץ לחפש את הדיסק או לפחות את השיר, אני מבטיח למי שאהב את דמיאן רייס ואת קלקסיקו, נגיד, שהוא יהנה.

שיר אחד מהאלבום החדש, "Landlocked blues" גרם לי כמעט לבכות מרוב יופי, והטקסט שלו הוא שירה אמיתית, והחלטתי לתרגם אותו. מעולם לא פגשתי תיאור אמיתי ופשוט ועדין כל כך של פרידה ורצון כזה, ללכת מפה כבר, אבל כשאתה מוקף יבשה מכל צדדיך אתה לא יכול לברוח אף פעם.
["Landlock" פירושו מוקף יבשה, מנותק מהים. בחרתי במילה "יבשתי" פשוט כי אופציות אחרות לא הסתדרו לי כל כך.]
תיהנו.

בלוז יבשתי

אם את תלכי אני אלך
קודם תגידי לי באיזו דרך תבחרי
אני לא רוצה שדרכינו ייפגשו יום אחד
אז את תלכי לשם ואני אלך לכאן

והעתיד תלוי מעל ראשינו
והוא זז עם כל דבר שקורה עכשיו
עד שהוא נופל מסביב כמו גשם קר
הישארי בבית בכזה מזג אוויר

והירח מופיע נמוך בשמיים
מכריח את כל המתכות לנצנץ
והמדרכה משובצת יהלומים כמו חלון חנות תכשיטים
הם מתווכחים: "לך מכאן" "לא, לך משם"

ולורה ישנה במיטתי
כשאני יוצא היא מתעוררת ואומרת
"חלמתי שנסחפת בקצף של גל
מותק אל תלך, בוא הנה"

וילדים משחקים ברחוב ברובים
ואחד מהם מכוון אליי ענף
אז אני מרים את ידיי ואומר "זה מספיק"
אם תלך אני אלך
והוא יורה והורג אותי

מצאתי תרופה נוזלית
לבלוז היבשתי שלי
הוא יעבור
כמו תהלוכה איטית
הוא עוזב אבל אני לא יודע מתי

והעולם מסחרר אותי שוב
אחרי 22 שנה אני אמור להתרגל לסיבובים
וזה גרוע יותר כשאני נשאר באותו המקום
אז אני תמיד מתהלך הלוך ושוב או פשוט הולך
אני כל הזמן שותה את הדיו מהעט שלי
ומאזן ספרי היסטוריה על ראשי
אבל הכל מסתכם במשפט שקל לצטט:
"אם אתה אוהב משהו, תן אותו"
אישה טובה תפרק אותך לחלקים
תיבה מלאת הצעות ללבך האפשרי
ואולי תיעלב, ואולי תפחד
אבל אל תלך, אל תלך

עשינו אהבה על רצפת הסלון
כשברקע רעש ממלחמה בטלוויזיה
ובעונג המחריש חשבתי ששמעתי מישהו אומר
"אם נלך הם ילכו"
אבל חמדנות היא בור ללא תחתית
והחופש שלנו הוא בדיחה אנחנו סתם צוחקים אתכם
ובטח כל העולם צופה בקומדיה העצובה
אם אתה עדיין חופשי תתחיל לברוח
כי אנחנו נתפוס אותך!

נמאס לי לעמוד בתנוחה הזו
אני מרגיש זר יותר בכל פעם שאני מגיע הביתה
אז אני עושה עסקה עם שטני התהילה
אני אומר תנו לי ללכת, בבקשה
תהיה חופשי, ילד, כשתמות
משלשלאות השפה והזמן הקצוב
ואז נוכל להתחלף במקומות, לשחק קברים מוזיקליים
עד אז לך מפה לך מפה לך מפה לך מפה
אז אני קם עם השחר, נועל נעליי
אני רק רוצה לברוח בשקט
אני עוזב אבל לא יודע לאן
אני יודע שאני עוזב אבל לא יודע לאן.

(הסוף.)