19.04.05
00:27
לילה.

סדין הכוכבים המתוח על מיטתי
נדמה שבוער מקוצרוח
ולרגע מישהי אוהבת נושמת מחייכת בתוכו
מורחת בגאווה דם על הקירות
והשתיקה
שחורכת לי את העור
נשטפת במרזבים מלוכלכים עד
ששוחה את דרכה חזרה אל הבטן שלי
ואני משתוללת
בתוכי גירים צבעוניים, כנפיים עייפות
וירחים צרודים.

כסא הפסנתר רועד מפחד שמש מלאה
אני מתהפכת אל הצד השני של המיטה.

(הסוף.)