באופן זמני/תמידי
אור

 

משהו בין אוקיינוסים. בין ערים. בין חלומות.

ו-

בעיקר שירי אהבה

ו-

פעם הייתי גם פה

ו-

אל תפני לאחור: אין כלום מלבדך.

מרחב אינו אלא זמן בהתגלות שונה,
מקומות שאהבנו לא נוכל לעזוב"

(מקומות שאהבנו/ איוואן ו. לאליץ')

12.07.05
02:43
על היתרונות של משבר כלכלי (אופטימיות לתחילת השבוע)

העיר הזו משגעת אותי לחלוטין. הקצב של הרחוב כבר פועם בדמי ואת כל השקט שלי אני מוצאת בעבדה ובאימיילים לבוקר טוב שאני שולחת כל בוקר מהמשרד לנער מסוים ומספרת לו סיפורי אמנות קטנים ששמעתי במוזיאון. וחשבתי שאת הסיפור הזה אני רוצה לחלוק.

הזוג שבתמונות הוא הצייר סניידרס ואשתו. סניידרס היה צייר בחצר המלך האנגלי של המאה ה-17, כמו ואן דייק שצייר את הפורטרטים האלו. הדרך של ציור לחתונה של שני פורטרטים תלויים היתה מאוד נפוצה אז, וזו דוגמא לאחד המאסטרפיסים הגדולים של התקופה. אחרי המוות של הזוג סניידרס, הפורטרטים האלו הופרדו ונמכרו לאוספים שונים באירופה (כי ואן דייק היה אמן מאוד מוכר עד אז). בסוף המאה ה-19, בערך 150 שנה אחרי שהם הופרדו, שני הציורים היו בשני אוספים פרטיים שונים באנגליה. אז היה משבר כלכלי באנגליה וממש בתחילת המאה ה-20 שני הציורים הגיעו לשוק האמנות באותה השנה. אספן בשם הנרי פריק (ביתו בניו יורק הפך למוזיאון שבו אפשר לראות את האוסף שלו) קנה את שניהם באותו החודש ותלה אותם בביתו, זה לצד זו.

בבוקר אני מנסה תמיד לעבור ליד הציורים האלו. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל יש בזה משהו כל כך מנחם.

 

 

(הסוף.)