דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

15.09.02
18:46
ספרי לי סיפור אהבה סגול

ביום כיפור של 1999 מצאתי את עצמי במצב קצת... הזוי.
ביליתי אותו בחדרון קטן בבנין קומות עם גינה יפה, ופטרול שהייתי צריך לבצע אחת לשעתיים.
כמו שמירה בצבא, רק לא שמירה בצבא. ובעיקר לבד. לגמרי. בלי ביקורים, בלי להכיר את האזור, רק אני, וספר, וסנדוויצ'ים מהבית.
(אני מצטער, אבל למה ציפיתם מבחור שלובש חולצות של "עם חופשי" מתחת למדים?)

היו 3 ספרים, Route66, Catch22, ו"ספרי לי סיפור אהבה סגול".
השניים באנגלית לא החזיקו אצלי מעמד יותר מכמה דקות, אבל ספרי לי סיפור אהבה סגול ממש שאב אותי לתוכו. אולי זה כי הייתי קצת צעיר, ואולי זה כי אני מכור לסיפורי-אהבה-של-אנשים-אחרים, אבל לא רק שהספר העביר לי את הזמן בצורה נהדרת, הוא גם גרם לי להרגיש, בפעם הראשונה, שלפחות חשבתי קצת על החיים ב- 25 (וקצת) השעות האלו.

לצערי אני לא קורא מספיק כדי להגיד שהספר כתוב בצורה מיוחדת במינה, אבל אני יכול להגיד שזה הספר שגרם לי להתחיל לקרוא ספרים.
(זה, ו"בשמי ערב כחולים"...)

(הסוף.)