דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

01.08.05
23:24
"איש"

אני מנסה ליצור בראש שלי איזה דימוי או השוואה שאני אוכל לנסח כמו שצריך ולא מצליח,
אז תקבלו את הבלאגן שלי בבלאגן.

---
אני רוצה חופש. אני רוצה להיות כל כך עירני, שכבר לא אצטרך לישון בלילות.
במקום לישון אני ארוץ, אשתולל, אתבלבל, אשכח את עצמי על האוטובוס ו(כמובן) אתאהב.

וביום למחרת, אני קובע עם כמה חברים לארוחת ערב וסרט. שבועיים מראש.
כי פתאום אני עובד בעבודה עם משכורת אמיתית. של גדולים.
עם אחריות אמיתית (whatever the hell that means).
עם לעבוד מהבית עד 11 בלילה במחשבה על אוקטובר ו- 8 ימי העבודה שלו.
ואני בכלל לא רוצה כלום מזה.

----
אני שוכב על הספה, על הגב, ורוצה להעביר ערוץ -
מסתכל מזוית העין על השלט, מושיט יד, ומתפלא שהצלחתי להגיע אליו.

קרה לכם פעם ששמתם לב, פתאום, כמה מהר גדלתם?
לא מנטלית (מנטלית הייתי מבוגר כבר בגיל 12) - פיזית.
תנסו פעם להסתכל מנקודת המבט הסובייקטיבית שלכם על הספה הגדולה שבסלון, ולדמיין את עצמכם שוכבים עליה. אחרי שתגמרו לדמיין, תישכבו ותמצאו, להפתעתכם, שאתם כבר גדולים מדי בשביל להמרח לאורכה כמו שצריך.

פתאום אני מבין את הכלב הענק והטיפש של אחותי, שעדיין מנסה להשתחל מתחת לשולחן פעם ביום.
גם אני, הרי, מסתובב בעולם ובטוח שאני עוד ילד.

----
מישהי שאני מכיר אמרה לי
שזה פשוט מדהים אותה
שגם את התיאורים המדוייקים של הרגשות שלי
אני מדבר רק מהראש

(הסוף.)