תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
30.08.05
17:16
כשתגדל
 
א. פּוֹקיפְּסי
 
פּוֹקיפְּסי עצרה אותנו
רק למלא דלק
חנינו בה להביט על עצים
שחכמים או גבוהים מכדי לגדול בארץ ישראל
חטבנו מהם חצים וחצבנו ראשי חצים
ועשינו שבט פוקיפסי והמכונית עלתה קרבן
לאֶל נוצה ואש ופחד
וברדת הלילה לא רקדנו סביב המדורה כפראים
הבטנו בכוכבים וסיפרנו לילדינו על נפילת מגדלי התאומים.
 
ב. אצבעות
 
רצף הכוכבים הזה הוא המגדל הדרומי רואֶה
וכאן הצפוני
איני יודע היכן מגדל בבל, בן. לידם.
הכוכב הבוהק שם הוא המטוס הראשון והנה כאן השני
וכל הכוכבים שמסביב הם אנשים נופלים מחלונות.

 


פחדתי לפרסם פה, עכשיו, את השיר הזה. זמן ארוך כל כך לא פירסמתי, והיה זה מתוך בחירה. גם לא שלחתי לאף אחד שירים במייל, ולא נתתי לאיש לקרוא במחברתי. ניסיתי לבודד את השירים מהעולם החיצון ואת העולם החיצון מהשירים. אבל ספר שקראתי ועסק בעקיפין בעצב החשוף הזה, ועכשיו ההצפות בניו-אורלינס, הכריחו אותי להוציא את הצמד הזה, שנכתב לפני כמה חודשים. זהו. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה שבירת השתיקה שקבעתי לפרסום שירים, אבל זה בהחלט סדק.

*פוקיפסי [Poughkeepsie] היא עיר [ובירת מחוז דאצ'ס, וגם עיירה צמודה] בצפון מדינת ניו יורק.

(הסוף.)