תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
13.10.05
19:16
ערב יום כיפור

(לחֵן)

אוֹר אומרת שהדת מגרדת לה בזרוע
שבַּבּארוֹת האלה אולי תרגיש בעלת משקל
מותק, אל תצומי לי היום
אל תהיי לי עוד בוּלמית-אמונה.
אח-שלי-הגדול מתקשר מתל-אביב
מספר בעיניים בורקות שילדים נוסעים בכבישים במכוניות צעצוע
אחי, הם מתאמנים, אני אומר
תראה איך בקטן מותר בגדול לא. אנחנו שותקים ומדברים על ארוחת ערב.
לַארוחה-מפסקת אכלתְ פסטה עם שמנת ופטריות
אני יודע כי סיפרת לי בטלפון ונהייתי רעב
אכלתי מאז שתי ארוחות (לפחות), ראיתי שני סרטים (לפחות)
לא חשבתי על אלוהים אף פעם אחת
ולא שמעתי את קולך ולוּ לרגע
אהובה, הצום קשה לי.

(הסוף.)