תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
13.01.06
23:02
בֶּגרביים

מותק שימי הופ סנדובל ובואי
למיטה אני מצטנן בלעדייך
כשהשמיכה מופשלת בלי גוף החימום שלך
נקפל את התחתונים על השידה,
המילים שלנו יתגפפו וניתן
למותניים שלנו לשוחח
אני מדבר פוּכית תקשיבי:
אנקות רכות נשיפות שקופות.
אולי אחר כךְ ננשק קפה וגלידה בַּסדינים
אלטף את הגבה שלךְ באצבע ארוכה ונירדם
כבדים וחמים אבל הָה אְהְה אְא הַה הְה
כךְ אומרים בפוכית "שימי הופ סנדובל ובואי, מותק, אני חם".


[הופ סנדובל]
(לחֵן)

(הסוף.)