באופן זמני/תמידי
אור

 

משהו בין אוקיינוסים. בין ערים. בין חלומות.

ו-

בעיקר שירי אהבה

ו-

פעם הייתי גם פה

ו-

אל תפני לאחור: אין כלום מלבדך.

מרחב אינו אלא זמן בהתגלות שונה,
מקומות שאהבנו לא נוכל לעזוב"

(מקומות שאהבנו/ איוואן ו. לאליץ')

08.01.06
22:21
מה שלמדתי בתל אביב

בית קפה 1:

אנחנו חוצות את שדירות רוטשילד בלילה בחיפוש אחר מילקשייק שוקולד, עם הרבה סירופ. הסמיכות הזו מתוקה לי מדי. אני מסבירה איך לא מושרשת רק חולמת רגעים היא אומרת לא הכל קסם. אז הפסקתי לספר סיפורים הרי אם אי אפשר לחלום ערים מה הטעם בהן. אבל הרי אפשר לחלום ללא הפסקה דוכני פירות ברחוב בניו יורק (תראי איך האפרסקים נוצצים בשלוש בלילה) ולתאר נערים בחליפות לא מסודרות שהתאהבת בהם לרגע במטרו (הוא אמר יש לך קול של פאריז עקבים וז'אק ברל)

בית קפה 2:

אנחנו צוחקות, מתהדהדות ברחבי יהודה הלוי. הפנים שלי כבר כואבות אני אומרת ומשווה סקס ופיצה המלצר נבוך, מחייך. כולנו יחד זה מרגיש כמו שמים אחרים. ילדים משחקים הוקי במגרש חניה בקבוק יין שלם בארוחת צהרים אני שואלת נהיה ככה תמיד. חושבת געגוע הוא השביל לטיילים עייפים.

מה שלמדתי:

גם ערים מתיישנות
אבל האבק הוא תלוי ציפיות.

 

(הסוף.)