תמר
תמר

בת 24, סטודנטית לספרות מתל אביב.
מכורה למוסיקה.
אוהבת ארטיק קרח בטעם לימון, קרמבו פסיפלורה וזיתים (לאו דווקא בסדר הזה).
מאמינה שחיוך עושה קסמים ושאם רוצים - הכל אפשרי.
יש האומרים - נאיבית.
רומנטיקנית חסרת תקנה שעורגת לאיש שטרם הכירה.
סוג של אופטימיסטית. עם תעודות.

28.01.06
03:40
Pagan Poetry

למדי אותי איפוק, מותק, החתולה מייללת על החלון ובקצה שיערותיה טיפות גשם נוצצות. היא יושבת קפואה במקומה, נאנסת מפעם לפעם אל זרועותיי ולו על מנת לטפס להרטב מחדש. את אומרת שחוסר עכבות זה ברכה.

יש לנו מין ויכוח קטן כזה לי ולה, אני טוענת שכל חוויה רגשית היא טובה, בין אם תוצאתה חיובית ובין אם שלילית, שכן משתיהן צומחים. ובעיקר מהשברים, בואו נודה בזה מיד, מי מאיתנו לומד מהצלחות יותר מכשלונות? אי לכך אני ששה אליי כל רגש שמתעורר ולא חוששת לרגע לרוץ איתו, יהיה סופו אשר יהיה. אני לא מזוכיסטית ולא נהנית להתרסק ועם זאת מכירה בהחלט בערך של ההתרסקות ונהנית באיזשהו מקום, עמוק בפנים, לספר לעצמי שזה שלב נוסף בדרך אל האושר. היא מסכימה איתי ברוב הדברים ברם, בניגוד אליי, מגנה על עצמה מאוד.

אז ספרי לי שסבלנות זו מעלה חשובה, מותק, בזמן שאני מעפעפת בריסיי כנגד אלה שלך ומשפילה מבטי כננזפת. ספרי לפני שאני מלטפת את השפתיים שלך עם שלי, נוגעת לא נוגעת, ספרי לפני שהכל יתחיל.

(הסוף.)