אודות יותם
יותם

אוהב סוגריים וספרי שירה
משתדל לקרוא, לראות ולשמוע. כמה שיותר.
מנסה לתמרן בין חוסר הבנה להתאהבות מוחלטת.

רק לטרופי דעת

things behind the sun

"מכל המילים העצובות שיש, אלו העצובות ביותר: זה יכול היה להיות"

18.02.06
20:17
אור

את חוקרת רחובות בַדִיוק שאת חוקרת

ציורים והרגליים שלך הם מכחולים דקים.

אני מדמיין אותך דרך האגן והמותניים,

איך שאת מרימה מעט את החצאית ומצחקקת

משהו על פלירט ועל כך שנגמרו לך הסיגריות

ואת עוד רגע קופצת מהגג של הלובר.

זוכר את הערב המושלג ההוא, איך

יצאנו החוצה ופסענו בין השדרות

הארוכות-ארוכות של פריז, בזמן שידענו רק

וויסקי ואושר ודיברת על אותו אחד שצייר

אותך מבפנים עם צבעי שמן ואחר-כך

מִסמר אותך ללב שלו וזה הצחיק אותך

אז חייכת בביישנות כי ידעת שזה לא יפה

לצחוק על אוהבים (מי כמוך מבין באהבה).

 

את מציתה עוד סיגריה כשאיזה שיר שאת

אוהבת מסתיים ומספרת על כמה שהרגש נהיה

פיזי.

אני קם ומדגדג אותך בכל מקום בגוף, שואב ממך

אנרגיות ואת מתגלגלת על הרצפה

והשיער שלך מתפזר לכל מקום

וכך גם החיוך שלך, בלי מעצורים-

את צוחקת בצרפתית עד השמיים, כמו ילדה קטנה.

 

אנחנו מתיישבים לדבר ברצינות על כל העניין

שולחן האוכל הקטן בדירה שלך מכוסה בגזרי-עיתון ישנים

מעל מפה לבנה משובצת ירוק.

אני נוגס מאיזו גבינה מלוחה ואת-

מתבוננת בריכוז בַמזלג המונח לצד צלחת חרסינה-

שותקת.

אני מבין עכשיו שאם נמשיך ככה עוד נאבד את עצמנו

אז קם, מנשק אותך על השפתיים

והולך.

 

 

"Oh, Everytime we say goodbye I die a little

Everytime we say goodbye I wonder why a little
Why the gods above me who must be in the know
Think so little of me"

(הסוף.)