תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
19.04.06
15:51
פתוח סגור פתוח - יהודה עמיחי

יש ספרים שאתה אוהב לקרוא בהם ויש ספרים שאוהבים ומלווים אותך מהרגע שבו אתה פותח אותם ועד סוף ימיך. כזה הוא עבורי "פתוח, סגור, פתוח" של יהודה עמיחי. מהעטיפה הכחולה ושבר החרס שעליה ועד דעיכת מילותיו האחרונות של הספר, מדובר באוסף שיאי שירה מהמופלאים ביותר שאי פעם חוויתי. יש הרבה ספרי שירה שאני אוהב אבל אני בספק אם יש ספר אחר שאני מושך אלי בכל הזדמנות לקרוא בו שוב ושוב ושוב רק כדי לגלות מחדש את העומק והעוצמה שלו.

לא, לא אני כתבתי את זה - למרות שאני חותם על כל מילה, אות ופסיק בפיסקה המדויקת הזו. כתב את זה דויד פרץ, בקטע נהדר (אפשר לקרוא גם פה) שכתב על ספר השירה הטוב ביותר שקראתי מעודי, ועודני קורא, ואקרא עוד ועוד, פותח בכל פעם במקום אקראי אחר ומגלה שבדיוק שם הייתי צריך לקרוא.

יום אחד על שפת הכנרת התיישבתי ליד מישהו ושלפתי את הספר הזה מהתיק (הוא נמצא בתיקי תמיד, בכל מקום, אף על פי ששדרתו כבר התפוררה). המישהו אמר לי שהוא כל כך אוהב את הספר הזה, הספר הזה הוא כמו תנ"ך בשבילו, ואני אמרתי שזו בדיוק הסיבה שבגללה יש אנשים מאמינים שנושאים בתיק תהילים, אני נושא את פתוח סגור פתוח.

(הסוף.)