אודות אילנה
אילנה

שם: אילנה
גיל: 23
היא מפצלת, היא מפוצלת, היא מולידה את עצמה ותוך כדי כך מתרוקנת ונהרסת כמיקרוקוסמוס וכמקרוקוסמוס.
היא תרד אל בין הקליפות כדי להעלות את הניצוצות, או תפוצץ את הקליפות מעוצם הניצוצות שבתוכה.
פרטים נוספים: דיוקן עצמי

29.09.02
01:00
בשוק שוקק מדדה ציפור עם שיר נסתר

יש בי ניגוד, המאפיין אנשים נוספים, ניגוד בין הנטייה הטבעית להסתגר בדלת אמות לבין ההכרח להתריע בראש חוצות, בין ההתבצרות במרחבי העולם הפנימי לבין שבירת גבולות הפרספקטיבה והרחבתה.

עד כי הובלתי להבין כי בין הקטבים הללו אין ניגוד, הרצון לשמור על האינטימיות של האני והזולת הוא שדוחף אותי להפוך את הקול האישי לציבורי.

אגורפוביה- (יוונית: agora=כיכר + לטינית: phobos=פחד)
בעת, ריק, פחד חולני מפני מקומות פתוחים ושוממים.
ההפך מקלסטרופוביה.

ההסתגרות הזאת שלי ברדיוס הבית והרחוב הקרוב, התוקפת אותי לעתים, נובעת מאותו פחד.
אני מתהלכת בתוך קהל אדם שוקק, וחשה כי לעצמיותי אין תהודה בנשמותיהם של האחרים:
" אני ציפור מתה, ציפור אחת שמתה, ציפור עוטה מעיל אפור" (זלדה).
הפחד הזה- "לעטות מעיל אפור", נגזר מן המבט הריק החולף על פנינו מבלי להבחין בנו שעה שאנו פוסעים ברחוב. זהו מבטו של האחר, וברגעי ייאוש גם מבטו של האני המתבונן בעצמו: "הייתי לאחת מן השחוחות, לאחת מהמון אפורות הראש, לא נותר בי שריד, מן האומץ הנהדר ההוא"

תחושה כי האחרים אינם רואים את האני האמיתי, תוקפת כל אחת ואחד מאתנו לעתים קרובות מדי.

עלינו להתקומם נגד המבט העושה את האחר לאנונימי.
עלינו לחתור לראות בכל אחד את ייחודו הפלאי.
אל תיעלמו בהמון.
אל תתנו לאיש להעלים אתכם בהמון.

(הסוף.)