תוגת צעצועיך הגדולים
גיא אבק


נולד ב-1982 בגליל, ומאז משתדל להישאר שם.

כותב בעיקר שירים. קורא בעיקר מילים (בכל מקום, גם על שלטים ועל המדבקות של המשקאות הקלים והשמפו).

מחפש את היופי בכל דבר (ובדרך כלל מוצא הרבה יותר מהצפוי). אוהב מים ושדות ארוכים וחיוכים בקצוות הפה וכמעט כל דבר שמפיק מוזיקה. מאמין שאי אפשר להיות עצובים כשלועסים תפוז. מתאהב, בממוצע, פעם ביום מאוהב.

 בעיקר, כאמור, כותב. לומד גם למחוק.

 (מבקש שתקראו אותו לאט)

נר ליד המיטה

"הזמן הכפרי, הדשן, הרחום,
כמעטיני הפרה אל הדלי.
השמש חובקת את רוך היקום,
לוחשת: כולךָ שלי."

(לאה גולדברג)

הדלת קצת פתוחה לחדר אחר
אבק בבמה 
16.08.06
13:37
נחמה קטנה

אהובתי טל, שעובדת בעיתון גדול בארץ, כותבת לי אתמול בלילה:

לפעמים קורים דברים נחמדים כשעובדים בעיתון. כמו לראות לפתע תמונות של מקום שלפני כן קראתי עליו אצלך... יכול להיות שאני מכירה אותו אבל מעולם לא שמתי לב אליו

היא שלחה לי שתי תמונות שאסור לי לפרסם כאן (זכויות יוצרים וכולי), ובהם נראים ה"קבועים" של קפה אלון יושבים בשולחנות בחוץ. החלונות מרוסקים אבל הקפה פועל והמלצרית מגישה להם קפה בחיוך.
וטל מוסיפה בסיום:

אז אל תוותר. לפעמים אחרי שמתפזר העשן, מתברר שההרס פחות נורא ממה שהיה נדמה. מטאפורית ובאמת.

(הסוף.)