אני
אסף אסולין

נולדתי ב-1984 ברעננה.

מתרגש מאוד מכתיבה וגם כותב.

אוהב מאוד פסנתרים ולפעמים קולנוע.

שם לב לנשים מסוימות מזמן לזמן.

כרגע, לומד בבית הספר "סם שפיגל" שבירושלים

09.12.06
16:00
בני סלע

פרשת בני סלע האחרונה הותירה אותי עצוב מאוד לנוכח התנהגות תקשורת והציבור הנקמני וצמא הדם. בריחתו של בני סלע עוררה פאניקה מוצדקת או לא מוצדקת, אך הפאניקה שבני יפגע בבנות ישראל הייתה פאקטור מיזערי ביחס לתחושת הנקם שהתעוררה בנו. ללא ספק אנשים רבים רצו ברמיסתו והשפלתו מבלי שום התחשבות כלשהי במצבו הנפשי של הבנאדם העלוב והמסכן הזה. כל הפטריותיות הזאת שרחשה סביב בני סלע הובילה לתופעה שעוררה אצלי גועל נפש. מטרת העל נהייתה- לא להרחיק אותו מידי הציבור, אלא להתאחד נגד המפלצת הזאת, אבל אני בכל זאת מתעקש שהוא לא מפלצת, אלא בנאדם. זכויות האדם או כבודו עברו מעל ראשי המשטרה והציבור המודאג ועכשיו כל מה שנותר זה להציג את ראשה הכרות והמדמם של המפלצת הזאת ואולי לתלות אותו על הקיר וזה מעציב אותי מאוד. התמונה הבאה הטרידה אותי מאוד משום שהיא צולמה בקונטקסט חדשותי, כשבעצם היא מספרת את כל הסיפור הזה שכלכך מכעיס אותי - חבורה של אנשים חזקים מול מישהו עלוב, קטן, מסכן, חולה, שבמקום ללכוד אותו ולהרחיק אותו מהציבור בצורה הגיונית מציגים אותו בשיא מצוקתו כדי לספק לציבור והתקשורת צמאי הדם את התחושה שניצחנו את המפלצת. שימו לב לאנשי המשטרה שלופתים אותו, תחושת הסיפוק בעיניהם מעולם לא הייתה גדול יותר, ראש הצבי בידיהם אחרי יום צייד ארוך. במרכז אני רואה את בני סלע במצוקה וכאב גדולים וחושב לעצמי - בשביל מי זה טוב לעזאזל?

 

*יום אחרי שכתבתי את מה שכתבתי הגיעו תמונות חדשות, הייתי מוכרח להוסיף.

(הסוף.)