דברים של עומר
עומר אחד

פתאום כבר בן 25.
זה מרגיש לי מוזר.

תל אביבי מתחיל. סטודנט מתחיל. מקווה להתחיל עוד כל מיני דברים בעתיד הקרוב.

מתאהב על ימין ועל שמאל בדמויות שלא אכיר לעולם. מתכנן יום אחד לעשות משהו גדול. משהו שיזכרו אותי בגללו.

אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את השמיים של השקיעה של אתמול.
(אם הייתי מרגיש שאני יודע איך, הייתי כותב - אבל אני מעדיף לצלם.)
היו בהם המון צבעים, ועננים שנראו כאילו ילד שיחק ומשך אותם מסביב לעצמם. כמו בסרטים.
זה אמנם סימן שמתחיל הקיץ, ושנגמר לי החורף, אבל זה עשה לי טוב.
אנשים ודברים שעומר אוהב:

(רשימה חלקית במיוחד)

14.03.07
23:34
בעמ' 340 מתוארת תמונה שגם אני פעם צילמתי

כמה מוזר,   כמה טוב זה, לבכות בסוף של ספר.
לא בגלל סוף עצוב - אלו פשוט רגשות שנבנו כבר חודשים, ומשתחררים ברגע האחרון לפני שהדמויות מתקפלות בחזרה אל בין הדפים. פרידה.

כמה ריק שזה מרגיש, ברגע שאחרי. להסתכל על ספר סגור בפינת המיטה. 361 דפים. שחור, לבן, דפוס, טכני. בחרו תמונה יפה להדפיס על הכריכה.

(הסוף.)