באופן זמני/תמידי
אור

 

משהו בין אוקיינוסים. בין ערים. בין חלומות.

ו-

בעיקר שירי אהבה

ו-

פעם הייתי גם פה

ו-

אל תפני לאחור: אין כלום מלבדך.

מרחב אינו אלא זמן בהתגלות שונה,
מקומות שאהבנו לא נוכל לעזוב"

(מקומות שאהבנו/ איוואן ו. לאליץ')

02.05.07
01:27
חודשים רבים

 

איך לנשום בתל אביב

 

הספה בסלון שלך:

 

אני מרימה את היד שלך

ומתקפלת לתנוחה בה אני

קלועה בך כמו הצמה בשערי

אנדרומדה:

 

מספקת להן את הסיפור

ולרגע הצביטה המוכרת של

הרגע בו אגדות הופכות אמת

(הסלע ההוא שנשקף מהחלון

המפלצת, יופי הנערה

האהבה שמצילה)

 

התמונה שלו בעיתון:

 

קפלי הדפים לא מסתירים

קמטים שהתווספו

מאז השנה שנישקתי אותו

   

שנקין 40:

 

הספונג'ה חושפת

את צבעי הרצפה המצוירת מבעד לאבק

וימים חדשים, חיים אחרים

משתלבים בדוגמאות עליה

 

איך פתאום הוא קרה

 

ערב שישי אחד:

 

ואיך לא שמנו לב

שהעולם המשיך להסתובב

גם כשאנחנו נעצרנו יחד לרגע.

 

רחוב נטוש בנתניה:

 

אתה נושף את שמי באוזניי

אני מתקמטת אל תוך הסוודר שלך

אתה רושם תשוקה בכחול על זרועי

אני יודעת, סימן חיים ראשון שלי מזה שבועות.

 

בבוקר שאחרי:

 

כולנו יודעות את הרגע

שבו האחרת נופלת. כמה קל

כבר לא צריך לספור ימים

או להודות

ככה, כבר שנים לא הייתי.

 

עכו:

 

רציתי שתבוא איתנו

שתשב במושב האחורי

תביט בי כשאני נוהגת

ותדמיין איך לנשק את עורפי.

 

אבל בערב:

 

אתה מתקשר ומתנצל

ישנת עד אחר הצהריים

(אני עוד לא חלקתי איתך מיטה).

 

איך לחיות פה

 

הזריחה דורשת את כל השאיפות

שחסרתי בדרך אליה.

(הסוף.)