אופסילמבה
דנה

הבט במילה. הנח לה לנוע.

[חזי לסקלי]

תמונותתמונותתמונות
הופס
לפניי שמתים בשקט צריך:
ללמוד איך עושים גלגלון, ולנגן על משהו, לביים הצגה, ציור ענקי, לכתוב מחזה 
ספטמבר
ג'ק פאבר-אלכוהול אחר הצהריים, יהודה עמיחי- כי מאדם אתה ולאדם תשוב, התרגשות בלתי נתפסת, שיזוף בלתי צפוי.
21.05.07
22:05
משחקי כתיבה יוצרת בשביל המורל

החדר שלי בשלוש מילים:

עדיין בתהליכי בנייה.

 

החדר שלי בשלושים (ואחת) מילים:

יש פסים סגולים שנמשכים מנקודות בלתי צפויות. הם עולים על התקרה וחובקים את הקירות. הם מתכתבים עם הגוון העצי המוזר של הארון ועם הכחול המתריס של המיטה. הם מנותקים מארגזי הקרטון.

 

החדר שלי בשלושמאות מילים:

החדר שלי יכל להיות חדרם של הרבה אנשים אחרים. יש לו ריחות שונים בחלקים שונים: המיטה מריחה כמו שינה. החלון מריח כמו מי אקריליק שעמדו כמה ימים. ארגזי הקרטון מסריחים מקטורת. השידה מריחה כמוני, או לפחות כמו הבושם שלי.

אל הארון מוצמדת בסלוטייפ רשימת מטלות וכן טבלה המכילה את הרכוש המושאל שלי. כרגע יש בה ארבעה דיסקים, עשרים שקלים וחמישה ספרים. על גבייה משורטט נרקיס במהירות, בעט סגול, בחוסר תשומת לב. החולצה האהובה עליי תלויה מאחת הידיות- היא בצבע טורקיז ואין בה שום דבר מיוחד אחר למעט האהבה שאני רוכשת לה.

לפניי הארון שוכבת חצאית ארוכה וצהובה מאוד. באחד הבקרים הקרובים אני עשויה לרכוס אותה במהירות ולרוץ לעין שמר, מועדת פה ושם על קצהָּ. אם תישאר שם, החתולה בוודאי תתאהב בה, ובאחד הלילות הקרובים, כשאעיף אותה מתוך שינה מהמיטה, תמצא לנכון להתכרבל בה. לא אשים לב: היום שעוד לא קרה יעמוד כולו בסימן שערות וריח של עמליה.

על אחד ממדפי השידה עומדת קופסאת פח המיועדת במקור לתה.

על אחת מקופסאות הקרטון נמצא לוח שעם ותמונה ממוסגרת. בתמונה נראית אישה יפה ורזה מאוד המכורבלת על צידה בתוך ספירלה עשויה אבטיחים שצפה בים. התמונה דוממת, כמובן, אבל הספירלה הולכת ונפרמת. בכל בוקר ובוקר, כשגרתי בעין שמר, בהיתי בה כמה דקות או שניות בעיניים דבוקות במיצי חלומות.

מבעד לחלון אין אף אחד שהייתי רוצה לשכנע שיתאהב בי מאוד וייתקן אותי למשהו שלם יותר. אין אף אחד עם מבט אבוד. השארתי אותם מאחוריי. מבעד לחלון יש עץ דקל ויונים מגרגרות. אחריהם יש דשא מוכתם בכתמי בוץ וגדר עץ לבנה עלייה מטפס צמח כלשהו. על השידה מודבק ציור קטנטן אחד ובו נראה איש מחבק לב אנושי וגלויה של אישה עם מכונת כביסה על הפנים. בין הספרים שעל השידה בולטת לעיניי תמיד שקית ניילון בתוכה מצולמים חמישים שירים של חזי לסקלי שמישהו שאהבתי מאוד נתן לי פעם כדי שאלמד איך כותבים שירה אמיתית. על הסטנד יש בגדים, תיקים, חוטי חשמל.

 

 

[גירסא נוספת מאת אנהטומיה]

(הסוף.)