אודות איה
איה

(1) ארץ-ישראל-היפה
(2) מין של עוף דורס
(3) אבא של רצפה, פלגש שאול..
וזו גם אני. חיילת בסדיר ביום, משגעת פילים בלילה.

13.10.02
02:28
מחשבות של לילה

עוד חודש אני בת 19. אני נורא מנסה להדחיק, לשכוח, לזלזל בזה, אבל לא הולך לי.
איך יכול להיות שאני מרגישה הלילה, במרפסת החשוכה שלי, מול העץ שלי, בטרנינג שלי, בדיוק כמו שהרגשתי בגיל 14 בפוזיציה הספציפית הזו?
אני חולמת על אביר על סוס לבן באותה התדירות, אני אוהבת-מואסת בחברים שלי באותה מידה, הרצון העז, שמתעורר לפרקים, לחנוק את בני משפחתי מפעפע בי בכמות המדויקת שפעפע לפני 5 שנים, התלות והאהבה לבית שלי גם היא נשמרת על אש בינונית כבר הרבה שנים.
אז מה בכל זאת השתנה? מעט קמטי התבגרות עדינים נחרטו בי.
אני שלמה יותר עם עצמי, מי שאני, האיה שבי.
אני מכירה את כוחותיי וחולשותיי מקרוב.
נשארתי פחדנית גדולה, אבל היום אני יודעת למרוח על הפחדים שלי צבעי הסוואה יעילים יותר. לכסות על הביישנות שלי בשלל כובעים.
עדיין לא למדתי להעמיד פנים אבל לפחות הפסקתי לנסות.
כוויות טריות של אהבה ואכזבה מעקצצות בבשרי.

עוד חודש אני בת 19.
אחחח... תמיד דמיינתי את הגיל הזה כל כך שונה. הייתי בטוחה שעד גיל 19 אמצא את אהבת חיי, אראה כמו דוגמנית, אצעד בקלילות על המסלול הנוצץ של היומיום כשמבטי מופנה אל נקודה מסוימת באופק, וכל העולם שמסביב מובן וברור לי.
שוב אני נאנחת. החיים האלה...
הייתה פעם סדרה כזאת. המוטו שלה היה, כמו שאני הבנתי אותו, שהחיים הם לא עוגת שוקולד חמה. לתקופות הם מסריחים כמו מנהרות ה'טיוב' של לונדון. החוכמה היא לאטום את האף ולזכור שתיכף תעלה במדרגות ומשב רוח קריר יעורר אותך שוב.

הלילה, במרפסת שלי, בטרנינג שלי, המוטו הזה מתאים לי בול. נערה-ילדה אוטוטו בת 19.

(הסוף.)