היום הקצר ביותר בשנה

ואתה ישן עד הצהריים

הדלקתי לך את הבוילר

שתוכל להתקלח כשתקום

ולעזוב לפני שאשוב הביתה

כי אני דווקא זקוקה לכל השמש

שאפשר לקבל כאן

קל לראות כשיש לי גבר

השיער תמיד מבולגן

והעיניים בורקות

אני מודה ברצון אליך

עוד לפני שהעזתי לקרוא בשמך

אבל מתחילה להיות מוכנה

לשטוף זכרונך בשמפו

)המפתחות מחכים בתיבת הדואר

מקרקשים את צליל המיטה המתקררת(