אופסילמבה
דנה

הבט במילה. הנח לה לנוע.

[חזי לסקלי]

תמונותתמונותתמונות
הופס
לפניי שמתים בשקט צריך:
ללמוד איך עושים גלגלון, ולנגן על משהו, לביים הצגה, ציור ענקי, לכתוב מחזה 
ספטמבר
ג'ק פאבר-אלכוהול אחר הצהריים, יהודה עמיחי- כי מאדם אתה ולאדם תשוב, התרגשות בלתי נתפסת, שיזוף בלתי צפוי.
11.02.08
04:16
בחיפושים אחרי שיר

-בוהק כספיתי של שמש נלכד מאחורי גלגלי העיניים שלי והופך עם כל מצמוץ למשהו אחר- משהו קטן וגרגירי ומדמיע.

-ואם אתאמץ להיזכר אוכל לראות את רגליי נפרשות הרחק לפניי כדי לקפל תחתיהן את הרוח, ופרקי האצבעות שלי זוכרים בהלבינם את המרחק למטה. אל מול עיניי הפתוחות תלתלים כהים חוצים את הדשא מוצף האור, ממסגרים את היפרשותן של רגליי שהולכות ומתרחקות ככל שעוברות השנים.

-עכשיו צחוק מתגלגל מאחוריי- Amin     Dmin    Amin            Dmin  Dsus7

-וכשעוצמים עיניים אל מול האור הזה המכה: בקצוות נעליי, בשפתיי שנבקעות נפתחות למולו, בקצוות שיער שנכנסות לעיניים ויוצאות, נכנסות ויוצאות, נכנסות ויוצאות, נותר כתם סגול מרגיז במקום בו נמצא האף שלי. ברקע קוביית קרח בצורת לב בתוך כוס מים, הרעש שעושה הראשונה בהיסדקה, הדרך בה אתה מביט דרכי ואיך בטני מתהפכת כשאני עולה ויורדת עולה ויורדת עולה ויורדת עד שצחוק מבעבע דרכי אל הדשא שנמוג בצדדיו.

 

-למה אלו תמיד הרגעים החיים ביותר שנדמים לי זיכרון רחוק עוד לפניי שהם מסתיימים ממש, ובזיכרון שולי הדשא הטשטשו בלבן ואני איני יכולה לדעת לעולם מי הלך על השביל משמאלי כי פניו מופנות לצד השני
(הסוף.)