אופסילמבה
דנה

הבט במילה. הנח לה לנוע.

[חזי לסקלי]

תמונותתמונותתמונות
הופס
לפניי שמתים בשקט צריך:
ללמוד איך עושים גלגלון, ולנגן על משהו, לביים הצגה, ציור ענקי, לכתוב מחזה 
ספטמבר
ג'ק פאבר-אלכוהול אחר הצהריים, יהודה עמיחי- כי מאדם אתה ולאדם תשוב, התרגשות בלתי נתפסת, שיזוף בלתי צפוי.
12.06.08
01:59
שירים מספרד.

[קווי מתאר של]

החלון

אני בוהה בחתול שישן כמה מרפסות תחתיי.
מדי כמה דקות הוא קם ונע, חצי רדום
בעקבות תנועת השמש.
אני תוהה כמה זמן נמשיך בזה.
סביבו העיר ישנה לאט ובשקט
מבלי להעיר אותם,
אני מאפרת סיגריות דרך החלון

פלמוס
השמש כאן זורחת בים
בכל זאת אתה נוהג בכל המכוניות שעוברות
אתה גבם של כל הבחורים
אתה שר בכל תחנות הרדיו
אתה אבוד בכל הרחובות

[וגם]

אנחנו שומרות את מזג האוויר
לשמחות דחופות יותר.
הוא לא חומק מעינינו.
על החוף, בלילה, אנחנו מחליקות גליו
של רוגז פתאומי.
,במרפסת, במשמרת הבוקר, אני לבדי
עוקבת אחר מקומה של השמש בעד חופת העננים.
לא אניח לה להתרחק לפניי שמשהו יקרה, ולפחות

לפניי שתתעוררי.

שורות שימצאו שירים במועד מאוחר יותר, יש לקוות

לבי רוצה להישבר בכל רכבת
.מוחי מאיים להחליק מקצות השורות הקצרות

מוצאת חן בעיניי זרימת הזמן,
הסחף מושך הרחק מהכישלונות הקטנים
הנקווים בשלוליות
 
אני מתפתה להשאיר את שירי להימחק במים
בגשם או על החוף
הדיו יחזור לאן שעליו לחזור
הנייר למקום אחר
או אולי, בזמן אחר

(הסוף.)