אודות אילנה
אילנה

שם: אילנה
גיל: 23
היא מפצלת, היא מפוצלת, היא מולידה את עצמה ותוך כדי כך מתרוקנת ונהרסת כמיקרוקוסמוס וכמקרוקוסמוס.
היא תרד אל בין הקליפות כדי להעלות את הניצוצות, או תפוצץ את הקליפות מעוצם הניצוצות שבתוכה.
פרטים נוספים: דיוקן עצמי

14.10.02
18:22
מונולוג לאיד

אין לי מושג למה התחלתי לכתוב לך,באמת שאני לא יודעת.
הפעם האחרונה שהתראינו הייתה על הצוק,אתה זוכר?
כל כך הרבה דברים השתנו מאז,סיפרתי את שערותיי שוב והחלטתי שאולי השגרה והמסגרות שכפיתי על עצמי מטעמי שפיות הן לא הפתרון הטוב ביותר לבעיותיי .היציבות כמוות רוחני אמר לי פעם מישהו.אני עובדת כרגע על משהו אחר.תשוקה עזה מכרסמת בי ללמוד את החיים ולאהוב אותם.תשוקה שאני יודעת שלעולם לא אוכל להשביע לחלוטין מפני שמה שמניע אותי הוא אותו פחד נואש.
אני תוהה אם צדקתי אז כשהזהרתי אותך ואותי מלהיכנס למסלול שבסופו של דבר יוביל אותנו לשבת במשרד מפואר עם משכורת שמנה.כי למען האמת בזמנים מטורפים אני מצפה לכך בכיליון עיניים למרות שאני יודעת שרוב הסיכויים הם שלבי יגרש אותי מתוכי וירדוף אחרי עד שאעמוד מחוץ לעצמי, נשפכת ולא אוכל לחזור עוד. במה טעיתי אם אני לא יכולה לסגל באורח קיצוני לעצמי את עולם הגדלת המושגים הכלליים.
עדיין לא מצאתי את האיש של חיי ואולי זה כבר לא מעניין אותך יותר. בטח פגשת במישהי, מישהי נחמדה, בעצם אני יודעת שפגשת בה, שהתגברת, שאני כבר לא רודפת אותך בחלומות הליל כמו פעם, שאתה ישן טוב, שחזר לך התאבון, ושאתה לא אחוז דיבוק להחזיר אותי לחיקך, ואולי כל זה גורם לי פתאום לחשוב עלייך ולקנא קצת, אני שמחה בשבילך באמת פשוט...
אתה זוכר את הלילה ההוא על הצוק במדבר, אני זוכרת חורף, יד ימין שלי כמו הייתה שקועה בקרקעיתה של תהום ביבשת אחרת, הנסיעה לשם ארכה נצח ואני התעקשתי שנמשיך רק כדי למצוא את המקום המושלם לתצפית, אתה היית טרוד במחשבות עלינו, כבר תקופה ארוכה שאני חיה בקצב אחר, מעלה מתוכך עוצמות, משבשת את חוקי הטבע שלך, עושה אותך למאושר ולאומלל באדם גם יחד.
ככל שהמשכנו בנסיעה התעצבנת יותר ויותר שאני מובילה אותך כל כך רחוק מהעיר ואני כל הזמן ניסיתי לשדל אותך שזה יהיה שווה את זה, שיהיה כדאי, כמו שמשכנעים ילד קטן להישאר במקום כי עוד מעט נאכל גלידה, כי עוד מעט יבוא קרקס. כמו שגופי משכנע את נפשי להישאר, לא לברוח אל מקסמי שווא.
החנינו את המכונית בקצה מסלול הנסיעה והתחלנו לצעוד בשקט.צלך הגדול מרצד לצדנו.יש לך לפחות שני צללים ואחד מהם הוא אני. כשהגענו התיישבת שם קודר, מסתתר במערת הדממה שלך, מקטר כמה זה היה רעיון גרוע להגיע לכאן. ואני רק נשכבתי על גבי מתבוננת בכוכבים, מתעלמת מהקור. כמה מטאורים נראו בשמיים,אבל השעמום וחוסר ההבנה נכרו בעיניך.
היינו כמו זוג ילדים על נדנדה ותהיתי עד מתי נהיה האחד למעלה והשני למטה, אחד נוגע בקרקעית והשני מתעופף מבעד לעצים. בסוף השתתקת וישבת שם אתי, לקחת שאיפה אחרונה מהסיגריה הכמעט כבויה וראית יחד אתי איך נדלק כוכב ומפוצץ את השמיים.
החזקתי בידך והתנצלתי שאני כל כך תובענית לפעמים. הכוכבים נצצו אלינו ונדמה כי השמיכה שמכסה אותם במהלך היום שקעה נמוך, בולעת אותנו. עטופים באינטימיות שלהם הם מסתגרים מפני העולם הזר המקיף אותם. כל אחד מהם חשוף לכל פגעי העולם אבל כשהם ביחד הם מוגנים מכל פגע וממלאים זה את חסרונו של השני ואולי... ואולי בעצם חשבתי עלינו.
ניסיתי ללחוש לך מילים שרציתי לומר אבל לא הצלחתי אפילו להסיט את מבטי אליך או שמא אמרתי אותן יותר מדי בשקט ולא הצלחת לשמוע. רציתי להביע משאלה שאוכל לחיות עמך אך ורק חיים שלמים או לא לחיות אתך בכלל.
לא חייכת, אתה אף פעם לא מחייך כשאנחנו כך בחוץ, הרהורי חרטה עברו בראשי על שהבאתי אותך לכאן, מה ניסיתי לעשות? חשבתי שנהיה שם שנינו אבל רק אני הייתי שם, מחזיקה ידיים עם הרוח ויורקת את מילותי לעבר השמיים שם יקבלו אותן ולא יפנו אותן כנגדי, יריקה בפרצוף.
כמו תמיד המילים מוחלפות אצלך למשהו אחר, משהו יפה להכאיב.
כמו צלקות שנותנות לפנים מראה מיוחד והופכות אותן יפות יותר, זה מה שהיית בשבילי באותה נקודה על הצוק, צלקת.
אז אתה בטח זוכר את אותו הלילה על הצוק, את הכוכבים וההרים, אתה בטח זוכר איך העברת את ידך בעדינות מרפרפת על פני אתה בטח זוכר שמלמלתי כמה מילים, יורה אותן לחלל האוויר כמו נלחמת את הקרב האחרון, אתה בטח זוכר שלא הבנת מילה אבל לא עצרת אותי, כמו תמיד רק כי שמחת שמישהו מאתנו שבר סוף סוף את השתיקה.
אתה בטח זוכר שראית את מטר המטאורים אבל רק מההשתקפות בעיני, אתה בטח זוכר איך אמרתי מילות פרידה מבלי לפתוח את פי, איך צעדתי לכיוון השני הרחק מהרכב, הרחק ממך, הכוכבים מחליקים לאורך השמיים מעליי בשעה שאני צועדת בכביש אל תוך החשכה.
רק רציתי שתעשה משהו מעצמך, משהו שהוא לא בשבילי. הפרדוקס באהבה הוא ששתי נפשות נעשות לאחת ובכל זאת נותרות שתיים.


(הסוף.)