אודות דרור
דרור

אני ~פשוט~ מלך. ~ ~

20.11.02
18:56
ארומה

סדר יום –

לפקוח עיניים.
להביט בשעון.
להיגרר למקלחת, מים קרים, חזיז ורעם שוב שכחתי להפעיל את הדוּד.
מבט חטוף במראה.
מטבח.
קומקום.
מים.
רותחים.
כוֹס.
שנייה של חוסר ריכוז.

ראיתי אותה מרחפת נינוחה , בסיבוב איטי אופייני לה כל כך. התעשתי הושטתי לה יד, מנסה לאחוז בה ולאמצה אלי. נגיעת פרידה לשבריר שנייה ואז, באחת, התרסקות רבתי אל רצפת המטבח. כוס הארומה האהובה שלי ניתזה אל כל עבר. עמדתי המום, לחלוחית בצבצה בעיני ודמעות חנקו את גרוני. רומן של שנתיים נגמר ברגע התפזר למרגלותיי, ונדם.

היא הייתה פשוטה ומושלמת, היא לא הייתה רזה ולא שמנה , היא הייתה בדיוק , היה לי איפה לתפוס, מלאה במקומות הנכונים, גדולה יותר מהרגילות, גלים זעירים עיטרו את גופה הצהוב כתמתם, להתאהב ממש.

אפילו להיפרד לא הספקתי באותו הבוקר, להתנצל, לא תמיד הייתי נאמן לה, כוסות התה השקופות, וספלי הסנופּי מהסופרפארם קרצו לי לא פעם. אך תמיד חזרתי אליה. את הקפה אני לא אוהב, אבל שתיתי ארומה חודשיים שלמים רק בשבילה. אני רוצה לבקש ממך סליחה, על היחס שלי, איך שהשארתי אותך בכיור עם החלב שהחמיץ בתוכך, ושאריות של אוכל שדבקו לגופך הענוג. וששכחתי אותך מלוכלכת כשהלכתי למילואים. ושנתתי אותך לאחרים שרצו לשתות ממך סתם מים. אני מצטער.

והכי אני מצטער שהבאתי אחת במקומך, גנבתי אותה מאימא שלי, והיא עוד לא יודעת אפילו.
אז יש לי עכשיו כוס ארומה חדשה. וכשאני קם עייף, לא מרוכז. אני לא תמיד שם לב.
אבל לפעמים כשאני שותה נס, אני עדיין חושב עלייך.

aroma.jpg

* אם מישהו מכיר את המנכ"ל של עלית, הדוד של הסבתא של החתול של המזכירה שלו , או משהו כזה . שיזרוק איזו מילה ויחזירו את הליין, כי הכוסות הגבוהות החדשות פשוט עקומות.
(הסוף.)